עם הכוונה לכלול בתקציב משרד הבריאות גם טיפולים נפשיים באמצעות אמנויות שוחחנו עם ד"ר אילנה לח, יו"ר האגודה לטיפול באמצעות אמנויות, על חשיבות הטיפול והאפקטיביות שבו.
"מדובר בקצוע בריאות נפש שמאגד בתוכו שישה סוגי אמנות - אמנות חזותית, מוסיקה, דרמה, פסיכודרמה, שימוש בטקסטים, תנועה ומחול, והמטפלים נמצאים במערכות שונות, במערכות החינוך הבריאות הרווחה, בעמותות, מול קשישים, ילדים, אנשים בטראומה, אנשים במעגל האלימות, למעשה מול כל האוכלוסיות", אומרת ד"ר צח.
עוד היא מציינת בדבריה כי מדור בטיפול שיכול להגיע למי שאין להם דרך לבטא את עצמם או כי התפתחותית הם עדיין לא יכולים להתבטא, או בגלל טראומה שחוו. "אפשר לספר סיפור טראומטי דרך היצירה והאמנות. מדובר בתחום שקיים בעולם מאז ומתמיד אבל כמקצוע זה קיים משנות הארבעים ובארץ הוא קיים משנות השבעים".
למעשה כעת לראשונה משרד הבריאות כולל את הטיפולים בסל הבריאות. עד כה, מספירה ד"ר צח, מטפלים שעובדים בבתי חולים, בתי חולים פסיכיאטריים ובמסגרות אחרים עובדים שם בגלל שהמנהלים מכירים בערך העבודה שלהם והיו נכונים להכניס מטפלים דרך אמנויות לצוותים, אך עדיין אין תקן מוסדר לשם כך.
"ראשי משרד הבריאות ראו אחרי השבעה באוקטובר את אפקט הטיפול באמנות בשטח. היה לנו פרויקט שנקרא 'סטודיו פתוח' ובו פתחנו חמישים מרחבי סטודיו במוקדי המפונים לכלל האוכלוסיות שנפגעו בשבעה באוקטובר. שם אנשי טיפול מיומנים זיהו תהליכי יצירה של מי שהגיעו מאזורי הפינוי. זה היה אחד הגורמים המשמעותיים", היא אומרת ומציינת כי תובנה זו הגיעה על רקע ההבנה של ראשי מוסדות את חשיבות הטיפול באמנות מתוך הניסיון שנצבר בפועל.
המאבק על הסדרה חוקית של המקצוע קכקצוע בריאות מתנהל למעשה כ-22 שנים, ו"החוק ועבר כבר כמה קריאות טרומיות ופעם אחת עבר גם קריאה ראשונה. אבל זה מקצוע בריאות נפש ללא סטיגמה כמו שיש לטיפול פסיכולוגי, ולכן יש גורמים שמנסים להעביר רישוי למטפלים באומנויות שאין להם הסמכה אקדמית ואין להם תוא רשני ולומדים בלימודים לא מפוקחים, ולכן החוק תקוע, כי לא יתכן שמי שלמדו בלימודי תעודה לא מפוקחים יעסוק בבריאות הנפש". המציאות הזו יצרה פלונטר בחקיקה.
עם זאת, אומרת צח, "משרד הבריאות מכניס את הטיפול לסל עוד לפני החוק, ובכך הוא מכריז שהמדינה מעניקה טיפול בעזרת אמנות לכל אזרחיה ולא רק למי שיכול לשלם באופן פרטי". לדבריה דרושה הסדרה שתקבע כי מעניקי הטיפול הם מי שלמדו באחד מעשרת המוסדות המפוקחים ללימודי המקצוע.
כעת, מציינת ד"ר צח, הביקוש עצום והולך וגדל בתקופה של משבר נפש שעובר על המדינה כולה. "המלחמה הציפה את הצורך ואת איכות הטיפול באמנויות, כי מדובר בטיפול ייחודי עבור מי שלא יכולים לקבל מענה בטיפולים אחרים".
עוד שאלנו את ד"ר צח אם הטיפול באמנות מתאים לכלל האוכלוסיה, גם למי שאין בתוכו מבוע אמנותי, והיא משיבה כי בכל אדם יש רגש אמנותי כלשהו שאותו המטפלים מזהים ומפתחים, גם אם מדובר במי שחושב על עצמו שהוא "יבש אמנותית", ומתוך היצירה נוצרת צמיחה בנפשם. "לא צריך להיות אמן כדי לקבל טיפול באמנות. צריך סקרנות ומוכנות לגעת, ובעיקר יכולת לשחק".