חז"ל דרשו את המילה "ואנוהו" מלשון נוי, הידור ויופי בעבודת ה', קרי, עשיית מצוות באופן שלם, מכובד ואסתטי.
רעיון זה, של יופי המבטא כבוד, דיוק ומשמעות פנימית, יכול לשמש יסוד מחשבתי גם לדיון במקומה של האסתטיקה בעולם הרפואה.
הרפואה עוסקת בראש ובראשונה בהצלת חיים, בהפגת כאב ובשיקום תפקודי. אולם לצד הממד הטכני והמדעי של המקצוע, חשובה גם הסביבה שבה ניתן הטיפול, תוך תשומת לב לפרטים ולכבוד האדם. האסתטיקה ברפואה היא ביטוי לכבוד האדם שנברא בצלם.
בתי חולים מודרניים משקיעים כיום רבות בעיצוב חללים מוארים, בצבעים מרגיעים, בגינות שיקום ובאמנות על הקירות. מחקרים מצביעים על כך שסביבה אסתטית ונעימה עשויה להפחית חרדה, לשפר שיתוף פעולה עם צוותים רפואיים ואף לתרום לתהליכי החלמה. המטרה היא ליצור תנאים המכבדים את נפש האדם ואת חווייתו ברגעי חולשה.
האם השאיפה ליופי היא לגיטימית מבחינה מוסרית? העיסוק בנוי ובכבוד הבריות הוא ראוי ומומלץ, כל עוד הוא נעשה מתוך צניעות ושיקול דעת רפואי.
הקשר בין אסתטיקה לרפואה בולט במיוחד בתחום השיקום והרפואה המשחזרת. טיפול בפגיעות גוף, בצלקות או בעיוותים מולדים אינו עוסק רק בהחזרת תפקוד פיזי, אלא גם בהשבת תחושת שלמות ודימוי עצמי.
בחברה הדתית, נושא השידוכים תופס מקום מרכזי בתהליך בחירת בן או בת זוג. בעידן שבו דימוי הגוף והנראות החיצונית מקבלים משנה תוקף, במיוחד ברשתות החברתיות ובמרחב הציבורי, גוברת המודעות להשפעת המראה החיצוני על ההערכה העצמית ועל תפיסת האדם בעיני אחרים. לעיתים, הליך של רפואה פלסטית יכול לשנות את התמונה.
כמובן שברמה הציבורית חשוב לבחון בכובד ראש את הלחץ החברתי הקיים אצל צעירים וצעירות במגזר הדתי והחרדי לעמוד בסטנדרטים חיצוניים מסוימים. לכן חשוב שהשיקול לבצע שינוי גופני יגיע ממקום פנימי, אישי ומושכל, ולא מתוך תחושת חובה כלפי חוץ.
אנשים פונים לעיתים לניתוח אף כדי לשפר את הביטחון העצמי ואת דימוי הגוף. הפוסקים מתירים זאת. תחושת ביטחון עצמי זו עשויה להיות מכרעת, שהרי אדם שמרוצה ממראהו מקרין נינוחות ואותנטיות, דבר המגביר את סיכוייו ליצירת קשר מוצלח.
בעידן שבו העצמה אישית היא ערך מרכזי, ניתן לראות ברפואה הפלסטית ביטוי לריבונות האדם על גופו. הבחירה לשנות אלמנט חיצוני כדי להרגיש טוב יותר עם עצמך, כשהיא נעשית מתוך מודעות ואחריות, היא בחירה לגיטימית ואף חיובית. בשידוך, שינוי כזה עשוי לסייע לאדם להציג את עצמו באופן שמשקף יותר את מי שהוא מבקש להיות.
עם זאת, אנו מוזהרים שלא להפוך את החיצוניות לערך עליון. האסתטיקה אמורה לשרת את האדם, ולא להכתיב לו אידיאלים בלתי אפשריים או לפגוע בשלמותו הנפשית. גם בהידור מצווה קבעו חכמים גבולות של מידתיות, כדי שלא יהפוך ליוהרה או לעול כלכלי מיותר, וכך גם ברפואה. ניתן לראות באסתטיקה חלק מן האחריות המקצועית והאנושית, שמטרתה ליצור מרחב מרפא, להתייחס לגוף ולנפש כשלם, ולשאוף לטיפול מיטיב מבחינה אנושית וערכית.
ומילה אישית לכל מחפשי הזוגיות, חשוב לזכור שהשאלה איננה כיצד אנו נראים, אלא כיצד אנו מרגישים עם עצמנו, שכן הדרך לזוגיות בריאה מתחילה בקבלה ובאהבה עצמית.