סמג"ד יס"ר, יחידת הסריקה של פיקוד דרום, היחידה הקרבית של הרבנות הצבאית, רס"ן ע', מספר בראיון לערוץ 7 על מורכבות מבצע 'לב אמיץ', המבצע לאיתורו והשבתו של אחרון החטופים, רן גואילי הי"ד, מרצועת עזה.
רס"ן ע' מספר כי ההכנות לבצע החלו עוד מוקדם יותר, אך בשל אילוצים ועיכובים שונים המבצע נדחה, אך חייליו היו ערוכים עוד קודם לכן לביצוע המשימה, עד ש"בשבוע האחרון הודיעו על חלון זמנים שאפשר לבצע בו את המשימה והתחלנו להתכונן, גייסנו את החיילים מהבתים שלושה ימים לפני המשימה, חתמנו על הציוד הייעודי וביצענו אימונים על מודלים".
עוד מציין ע' כי תחת פיקוד היחידה שלו היו יחידות נוספות, בהן יחידת רופאי השיניים שביצעו את הזיהוי, לוחמי יחידה שמזהה אמל"ח נפיץ על מנת לוודא שאף חייל לא ייפגע, יחידה שאנשיה יודעים לפענח את השטח, אנתרופולוג צה"לי, אנשי יחידת השו"ן ולוחמיו שלו שביצעו את העבודה בפועל.
"חברנו ליחידה הנדסית שחפרה עם הבאגרים באדמה והוציאה את הממצאים. זו עבודה מדוייקת מאוד, דורשת ריכוז גדול של הכוח המטפל", הוא מספר ומציין כי הכוחות נכנסו לשטח בית הקברות לאחר שצוות ניווט וסימון נכנס קודם לכן, אחרי שעבר על תצלומי אוויר ודייק את הנקודות שבהן יש לחפור, הנקודות האופציונאליות לאיתור גופתו של רן.
על העבודה המשולבת עם הבאגרים מציין רס"ן ע' כי מדובר היה בעבודה עדינה ביותר שבוצעה על ידי כלים כבדים ביותר. על העדינות הנדרשת שוחח ע' עם החיילים קודם צאתם למשימה, ובשטח בוצעה העבודה בתיאום מדוקדק בין מכוון שהיה על הקרקע לבין מפעיל הבאגר עצמו.
הבאגר הוציא מהאדמה את הגופות שסודרו באופן שיאפשר את הבדיקה הראשונית על ידי רופאי השיניים תוך תיעוד וסימון מדוקדקים של הפרטים על מנת לוודא שכל מה שתוכנן לצאת מהקבר אכן הוצא.
"התחלנו ביום ראשון אחר הצהריים ונערכנו לעוד כמה ימים. לשם כך גוייסו עוד כמה חיילים כדי לאפשר רציפות של המשימה, אבל מצאנו את רן עוד לפני הקבוצה הבאה של החיילים. זו הייתה תחושה של גאווה גדולה מאוד. תחושה של סגירת מעגל בקנה מידה תנ"כי", אומר ע' ומציין כי בשיחתו עם הלוחמים הזכיר את סיפור שמשון שדחק בעמודי הבניין ובמותו הביא למותם של פלשתים רבים מכפי שהרג בחייו, והנביא מספר כיצד אחיו ירדו על מנת לפנות את ההריסות ולמצוא את גופתו. "אנחנו עם אותה רוח ואותה מסורת", אומר ע'.
לשאלתנו מספר רס"ן ע' כי העבודה בשטח הייתה מלווה גם בסיכונים שלא נכון ולא ניתן לפרט עליהם, שהרי מדובר במרחב לחימה פעיל. בהקשר זה הוא מציין את מעטפת הביטחון שיצרה חטיבת אלכסנדרוני לחייליו, ועם זאת הסכנה אכן הייתה קיימת לאורך המבצע כולו.
על הרכבה של היחידה שלו, היחידה הקרבית של הרבנות הצבאית, מספר רס"ן ע': "מדובר בלוחמי חי"ר מכל היחידות בצה"ל, דתיים וחילוניים, שמוכנים לבצע את המשימה שעם ישראל צריך אותה", הוא אומר ומספר על סגירת מעגל מעניינת שאירעה לחייליו בעצם איתורו של רן גואילי:
"לפני המלחמה נדרשנו לעזור בקו בגזרת יהודה ושומרון. היינו במוצב הל"ה, שם ביצענו תעסוקה מבצעית במשך קרוב לחודש. במהלך התעסוקה עשינו תרגיל לשימור כשירות העבודה שלנו, ובסיומו עשינו מסדר קרבי, סיפרנו על אירוע שיירת הל"ה שבו נהרגו החיילים שלנו, שבו התעללו בגופותיהם עד שהגיע קצין בריטי שהבין את החשיבות והביא את החללים לכפר עציון, שם בוצע גורל הגר"א. הבטחנו שלא נשאיר חלל בשטח. כיחידה נשבענו להחזיר את כולם. את המסדר ההוא עשינו ביום השנה לנפילת חללי מחלקת הל"ה, ועכשיו אנחנו בתאריך העברי ח' בשבט שבו מצאנו את רן גואילי. זו עבורנו סגירת מעגל מאוד מיוחדת".
לקראת תום הדברים שאלנו את רס"ן ע' אודות הממצאים שאותרו בקברו העזתי של רן, והוא מספר כי הממצאים שנמצאו אכן תאמו את הממצאים שהכוח ציפה למצוא. מדובר גם בהתאמת השיניים וגם "לפי המידע שקיבלנו, הבנו שהוא עשוי להימצא עם חלק מהמדים שלו ואכן את הפריטים האלה מצאנו בתוך אותו קבר יחד עם העצמות שלו". המידע על כך הושג גם באמצעים אנושיים וגם בדרכים טכנולוגיות שונות נוספות.
