בלוויה מרגשת, מלאה עוצמה וגבורה, ליווה עם ישראל למנוחת עולמים, את גיבור ישראל, רס"ל רן גואילי הי"ד.
השם אשר לו זכה מבצע השבת גופתו של רני לקבר ישראל הוא "לב אמיץ". מבצע שהוגדר כ"אחד המבצעים הגדולים ביותר אי־פעם בתחום השבויים והנעדרים".
ראוי רני, אמיץ הלב; "הראשון לצאת, האחרון לחזור, הגיבור שלנו", כפי שכתבה אימו הגיבורה, טליק, מייד עם היוודע הבשורה, למבצע שכזה להשבתו.
הסרטון שבו נראים הלוחמים שחיפשו במהלך היממות האחרונות את גופתו של רני מחובקים יחד במעגל, שרים בהתרגשות "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא", ביטאו יותר מכול את סיפורו של העם המופלא הזה, שמצמיח גיבורי פלא כמו רני וכמו חבריו שלא פסקו לחפש אחריו. ואף על פי שנתמהמה, עם כל זה, נמשיך לחכות, לחפש, להתפלל, ונעשה הכול כדי לא להשאיר אף אחד מאחור. בכל יום שיבוא. עד שנבוא. עד שנביא לימות המשיח...
סיפורו של רני הוא מופת ודוגמה לנחישות ולמסירות נפש. לרני היו כל הסיבות לא להמשיך במסלול של לוחם, לאחר שנפצע באימונים כלוחם בגולני ושבר את עצם הירך. "הרופא המנתח אמר לנו להכין אותו לכך שהוא לא יוכל לחזור להילחם כי הוא לא יכול לרוץ". אביו איציק הוסיף: "הוא התעורר מהניתוח, ואחרי הבשורה הוא אמר לרופא - 'תקשיב טוב טוב, אני תוך ארבעה חודשים חוזר למקום שממנו הפסקתי'".
אחרי הצבא, המשיך גואילי לשירות ביס"מ. ב־7 באוקטובר הוא שהה בבית הוריו, כשהחלים מתאונה שבה שבר את הכתף. "פתאום הוא קם, עלה על מדים, ירד אלינו ואמר לי: 'אימא, אני יוצא'", סיפרה טליק. "שאלנו אותו לאן הוא הולך, והוא אמר לי 'נראה לך שאני אישאר בבית כשאני יודע שהחבר'ה שלי נלחמים? אין מצב כזה'".
אביו איציק המשיך וסיפר: "שאלתי אותו איך הוא יירה עם היד שלו, והוא הדגים תנועת ירי ואמר לי 'הינה היד שלי, אני בסדר. אתה רואה? אני יכול לדרוך את הנשק... אני אהיה הנהג ברכב, אל תדאג'". (יצא להילחם כשהוא פצוע - ונחטף לעזה: סיפורו של רן גואילי, מתוך האתר כאן 11).
אמא גאה
חברו של רני, רס"ל שי דגו סיפר עליו באותו ריאיון: "רני הוא גיבור. לוחם עז. תמיד ראשון. הוא היה עבורי כמו אח גדול. הוא קפץ ראשון מהבית כשהוא פצוע והלך להציל אזרחים. במהלך הלחימה באותה שבת נוצר בינינו נתק. היה מגע עם מחבלים והוא מייד חתר למגע. נתפלל עליו עד שיחזור. רני הוא נכס לאומי".
רני, שחילץ רבים ממסיבת הנובה, זכה גם לכינוי "רני מגן עלומים", על קרב הגבורה שלו ושל חבריו על קיבוץ עלומים. רני, שהמשיך להילחם למרות השברים בעצמותיו, והציל מאות רבות באותו יום נורא, זכה ועצמותיו מושבות כעת ארצה. עצמות מלאות עוצמות. רני הוא נכס לאומי וככזה הוא זוכה למבצע לאומי יוצא דופן להשבתו ארצה.
האמת צריכה להיאמר - כל גילויי העוצמה שהופיעו במהלך המלחמה הגדולה הזאת, שעוד לא תמה, קשורים ישירות לאחינו ולאחיותינו החטופים והשבויים. המשימה הקדושה להשבת אחינו לקבר ישראל, גרמה בעקיפין להמשך המלחמה, ללא ליאות, בגבורה ובעוצמה בלתי פוסקת.
ללא ה"ניצוצות" הללו, שהיינו צריכים להעלות מתוך עומק ה"קליפות" בעזה, ספק רב אם היו למדינת ישראל ולצה"ל המוטיבציה הרוחנית והגיבוי הלאומי למלחמה כה ממושכת וכה קשה. ובזכות הגבורה הזאת, הישגיה של המלחמה הזאת הם יוצאי דופן בקנה מידה היסטורי. ועוד היד נטויה להמשך השמדת כוחות הרשע הקמים לכלותנו, בכל מקום שהם.
ראש הממשלה בנימין נתניהו בירך בשם ומלכות "שהחיינו", ובכך ביטא את ההודיה הלאומית למלך מלכי המלכים הקדוש־ברוך־הוא, "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". וכמה המילים האלה של הברכה מקבלות משמעות עמוקה ונוקבת כשנזכרים במאורעות היום שבו רני נהרג ונחטף עם עוד רבים מאחיו ומאחיותיו. אנו חיים וקיימים, ואויבינו הרשעים, שביקשו לכלותנו, מובסים, מרוסקים ומפורקים.
בדברי ההספד המרגשים והעוצמתיים שלה, נתנה טליק, האם הגאה, ביטוי לשורשים העמוקים שמהם צמח רני: "אנחנו עדיין במשימה לחסל את האויב - חמאס, ג'יהאד. טרוריסטים מזוהמים. ניסיתם להפחיד אותנו ולהבהיל את עם ישראל, תראו מה נשאר מכם. חכו ותראו מה עוד יישאר. דעו לכם נמושות - רני וגיבורי המלכות נותנים לנו את הכוח להעלים אתכם ואת הרוע מהעולם; למחוק את זכר החמאס והג'יהאד. גיבורי המלכות שלנו מחכים לכם גם למעלה".
ברוח זו הוסיף ראש הממשלה באותו מעמד נשגב: "ידעו כל אלה שסבורים שיכריעו אותנו - אני אומר להם: בואו למיתר. ידעו כל אלה שחושבים שינצחו אותנו - תקשיבו לטליק גואילי. לא אתם תנצחו אותנו; אנחנו ננצח ונכריע אתכם!"
עצמות ועוצמות
לאחר שסיפר על ההבטחה למשפחת גואילי להשיב את רני הביתה אמר ראש הממשלה בדבריו בכנסת: "הבטחתי לכם אזרחי ישראל, אנחנו נחזיר את כולם הביתה... אנחנו השלמנו את המשימה הזאת, כפי שהבטחתי, וכך גם נשלים את שאר המשימות שהצבנו".
כשהאזנתי לדבריו נזכרתי בדברי האבן עזרא בפירושו הקצר ל"דיבר השלישי", "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא" (שמות כ, ו), וכך כתב: "והנה משה נביא הנביאים, בעת התעסק כל ישראל לנצל את מצרים, אז התעסק בעצמות יוסף, בעבור שהשביע את בני ישראל - וכל זה בעבור חומר השבועה..."
דבריו מוסבים על הפסוק בפרשתנו: "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ, כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם" (שמות יג, יט). עם ישראל, על ידי ראש ממשלתו וגבורת לוחמיו, הבטיח וקיים.
על הפסוק הזה כתב בעל ה"שם משמואל" דברים המקבלים משמעות עמוקה ומצמררת לאור סיפורו של רני: "ויקח משה את עצמות יוסף עמו, היינו העצם של יוסף שהיו כל מחשבותיו לתועלת ישראל והפקיר את נפשו עליהם כמו כן עשה משה, ובזה יוסף הוא עמו בדומה לו, כי לשון עמו הוא בדומה לו... כי השבע השביע וגו' והעליתם את עצמותי מזה אתכם, היינו שיהיה להם חיבור עמו..." (שם משמואל, תרע"ג, בשלח ד).
ועל אותו משקל נוסיף: וייקח ישראל את עצמות רני עימו, את עוצמותיו של רני, שהיו כל מחשבותיו לתועלת ישראל והפקיר את נפשו עליהם, וכך עשו גם חיילי ישראל למענו, ובזה קיבלו מעצמותו ומעוצמתו של רני. "הראשון לצאת, האחרון לחזור, הגיבור שלנו".