יהודה קאפח
יהודה קאפחצילום: חופשי

במאמרו "משמעות הנגב" מעיתון דבר ב1955 בעודו יושב בשדה בוקר טבע דוד בן גוריון את המשפט המכונן "בנגב ייבחן העם בישראל".

במשך השנים אפשר לומר שמדינת ישראל לא קיבלה ציון עובר במבחן זה. חוסר בתכנון, בתקציבים, בפיתוח ובאכיפה הוביל את הנגב שהוא כ60% משטח מדינת ישראל, למצב לא אידיאלי. גודלו העצום לא נוצל מעולם לפיזור אוכלוסייה כללית, להסדרת ההתיישבות הלא חוקית הבדואית, וחוסר פיתוח תשתיות פגעה בכלל תושבי הנגב כמו עיכוב סלילת כביש 6 דרום.

בן גוריון הוסיף ואמר "כי רק במאמץ מלוכד של עם מתנדב ומדינה מתכננת ומבצעת נוכל למשימה הגדולה של הפרחת השממה ויישובה, מאמץ זה יקבע את גורלה של מדינת ישראל ומעמדו של עמנו בתולדות המין האנושי". בן גוריון תלה בפיתוח הנגב את עתידה של מדינת ישראל - לא פחות.

ב-2022 התקבלה החלטת ממשלה (1358) על בחינה של הקמת יישובים חדשים במרחב שבין באר שבע לדימונה על כביש 25, החלטה זו התקבלה לאחר שנים של ניסיונות לקדם תוכנית זו.

השבוע התקבלה החלטת הממשלה השנייה בנוגע ליישובים והקמתם אושרה סוף סוף. התוכנית מבקשת לקדם מספר יישובים חדשים - גבעות עדרים, טלם, טליה, ודיה- להתיישבות כפרית קהילתית, וכן הרחבה למושב נבטים בשם נבטים דרום. לחברה הבדואית מתוכנן ישוב נוסף בשם "תל מסך" ושכונת ענק סמוך לאבו תלול. בנוסף צפוי להיות מוקם אזור תעשייה רחב היקף לכלל האוכלוסייה בשם עומרית. במרחב הציר כהיום, למעט הישוב היהודי היחיד נבטים וארבעה ישובים בדואים חולשת הפזורה הבלתי חוקית לבדה על מאות אלפי דונמים. צעד חשוב זה מתווסף למהלך החשוב בנגב בכללו והיא הקמת ההתיישבות ב'מבואות ערד'.

לאחר שנים של קיפאון בתכנון ובהקמת יישובים- יש שינוי במדיניות, הממשלה באמצעות שרת ההתיישבות אורית סטרוק, והשר לענייני הבדואים עמיחי שיקלי, יחד עם רשות הבדואים גורמי האכיפה וגופים נוספים, פועלים בכיוון חזונו של בן גוריון, גורמי המקצוע והמדינאים מבינים את חשיבותו בל תשוער של הנגב, משאב המדינה יקר ביותר - הקרקע- הולך ואוזל במרבית איזורי הביקוש, בהסתכלות צופה פני עתיד- הנגב הינו עתודות הקרקע המשמעותיות ביותר למדינת ישראל. יישובים אלו עתידים לחזק את מרחב הנגב ולהפריח את השממה.

ביחס לטענות האפלייה והגזענות שנשמעות, חשוב להבין, מעבר לעובדה שכיום ישנם פי 4 יישובים בדואים על כביש 25, גם בתוכנית המבוקשת מתוכנן להקים 4,240 יח"ד לאוכלוסייה הבדואית ורק 3,740 יח"ד ליהודים. אפליה לאיזה צד?

בתחילת מאמרו של בן גוריון המוזכר בראש הדברים כאן, כתב "בתנ"ך לא נמצא אף פעם המבטא המשובש של ימינו 'לרדת' לנגב- בתנך- "עלו" לנגב. אנו מבקשים לברך את כלל הגורמים השותפים בקידום החלטה זו בראשם החטיבה להתיישבות ושרת ההתיישבות אורית סטרוק. בשעה טובה מדינת ישראל חוזרת לנגב.

הכותב הוא מנהל מרחב דרום בתנועת רגבים