במסגרת הדיון בועדת החוץ והביטחון סביב חוק הגיוס הציג טל קופל, חוקר החברה הישראלית ונציג פורום כיוון, עמדה מורכבת המטילה אחריות לא מבוטלת על כתפי הצבא. בראיון לערוץ 7 הוא מרחיב ומסביר.
המתווה שמציג קופל עוסק ביצירת רוח צה"ל אלטרנטיבית, "בשונה ממסמך רוח צה"ל של היום שמייצג בעיקר ערכים ליבראליים פרוגרסיביים, מה שמכונה דמוקרטיים, כאלה שהאליטה וההגמוניה החדירה לצה"ל בשנות התשעים וחיילים משלמים בגופם ובחייהם על הערכים האלה".
לדבריו יש להבין שגיוס החברה החרדית אינו עניין של מכסות בלבד, אלא שילוב של חברה בעלת צביון מסוים ותפיסת עולם מסויימת שכניסתה לצבא תשנה אותו באופן מהותי. קופל מזכיר כי שמו של הצבא כצבא הגנה אינו מבטא רק את היותו מגן העם היהודי, אלא ביטוי שרצה בן גוריון להעביר לקשר שבין ארגון ההגנה לצבא המוקם. המשמעות היא ש"צה"ל הוא מערכת אידיאולוגית פוליטית וחינוכית מעבר להיותו גוף ביטחון".
כעת, הוא אומר, "כניסת החרדים צריכה וראוי שתיעשה מתוך נקודת מבט חדשה על צה"ל, מתוך שותפות שוויונית והוגנת". לא ניתן עוד לראות את החילוניות כברירת המחדל של אופי הבסיס הצבאי, אם אנחנו רוצים לראות את החברה החרדית משתלבת בשורות הצבא. התפיסה, אומר קופל, צריכה להשתנות ביחס למשמעותו של צבא יהודי ומשמעותו של טוהר המחנה, "שרוח צה"ל תהיה שואבת בעיקר מהיהדות ומהמשימה הגדולה של ביעור הרע בעולם ומתוך תפיסת המסע ההיסטורי אמוני ייחודי התגלותי".
"כיום הצבא מייצג ציבור שהולך ויוצא ממנו. הצבא הלוחם הוא צבא של ישראל השניה והפיקוד הבכיר מגיע מישראל הראשונה. זו סטירה בין התרבות והערכים של הארגון לבין האנשים שנמצאים בו וזה מסוכן ללכידות של צה"ל וגם לא ממלכתי לא עממי ולא מוסרי. אם צה"ל הוא צבא העם, אז ערכי העם צריכים להיות ערכי הצבא ואלה כבר לא ערכי מפא"י מבחינתם של הרבה מאוד אנשים".
האם המשמעות היא הפיכת הצבא לדתי, לצבא שבו אין מקום לדעות ולערכים מנותקים מדת? קופל סבור כי במציאות החדשה יש להתאים את מאזן ערכי הצבא על פי ייצוג דמוקרטי, ומתוך גישה זו "אם מכניסים חיילים חרדים בנוסף לדתיים ולמסורתים שעבורם ערכי היהדות הם הערכים שמתוכם הם לוחמים, זה צריך לבוא לידי ביטוי".
"יש כאן מאבק ביתן שתי תפיסות ערכיות שמבקשות לכפות את עצמן על המרחב. מי שיגיד לי שאני "מדית" את הצבא, אומר לו שהוא "מנביב" את הצבא, הופך אותו לנבוב כאשראתה מנסה להוציא את הערכים היהודיים ולהכניס ערכים פרוגרסיביים ליבראליים, חלקם נוצריים, ומתוך כך אתה מגדיר את המרחב הכללי ואת שאלת השילוב הראוי ועוד". מול מציאות שכזו יש להפנים ששני הצדדים מגיעים כל אחד עם עולם תוכן וערכים משלו ולכל צד זכות לראות את ערכיו מיוצגים במרחב, "ולא מציאות של דיכוי כמו שקורה לחייל הדתי לאומי שלא מקבל את הכשרות שהוא זקוק ונאלץ להתפשר על ערכי צניעות. הדתי לאומי התרגל להתפשר למען האחדות. המציאות הזו הסתיימה".
הנכחת ערכיהם של כלל הצדדים בשורות הצבא ובערכיו של הצבא תביא, אומר קופל, ללוחמים שיגיעו אליו מתוך שליחות ולא כאילוץ אחרי שהוטלו עליהם גזירות וסנקציות. "אנחנו לא רוצים צבא עבדים של סטאלין עם שוטרים ואקדחים שלופים שנמצאים מאחורי החיילים. כשחרדי רואה כתבה על רומנים בצבא הוא לא רוצה ללכת לשם ואני מבין את החשש שלו לצד ההבנה שלי את ערכי הביטחון".
הציפייה של קופל מהעולם החרדי היא שגדוליו ואדמו"ריו יגיעו לצבא ויכריזו שהם רוצים להשתלב, מעוניינים לשלוח את צעירי המגזר, אך דרישותיהם מהצבא לשם כך הן כאלה וכאלה. קופל מוסיף ומעיר כי בעוד "הערכים הליבראליים פרוגרסיביים הביאו לאסונות, לחורבן ולמחיר דמים, ערכים יהודיים שמדברים על הפרדה בין אויב לאוהב, בין טוב לרע, יכולים לשמור על חיי החיילים. זו טענה פרקטית ולא רק ערכית. הב לי צבא יהודי ותקבל פחות נופלים, פחות פצועים ופחות פוסט טראומה".
"אם הצבא רוצה לגייס חרדים הוא צריך להבין שעליו להיות צבא יהודי ולא צבא שרוצה לחנך את כל מי שמגיע אליו על פסבדו-ערכים. אם רוצים שהחרדי יבוא לצבא צריך לאפשר לו לבוא מתוך שותפות, שהערכים שלו נמצאים באירוע, וחטיבת החשמונאים היא הפיילוט המוצלח שמוכיח את זה. הערכים היהודיים צריכים להיות ברירת המחדל. דרושה שותפות ולא כפיפות, שיוויון ולא היררכיה ערכית. אם הצבא רוצה חרדים הוא צריך להיות יהודי יותר".
"אם הצבא עסוק בניסויים הזויים כמו שילוב לוחמות שריון עם לוחמים וגם אומר שהוא רוצה גיוס חרדים, אז או שהוא שקרן וכל מטרתו היא להפיל את הממשלה, או שהוא טיפש ולא מבין שכך הוא לא יבא לוחמים. בין כך ובין כך התוצאה היא שחסרים לוחמים והמילואימניקים נשחקים".