במשך כל המלחמה הקשה הזאת הוספתי בכל תפילת עמידה, בברכת הצדיקים: '... ועל חטופינו ועלינו יהמו נא רחמיך ה' ...'!
מאז שחזרו כל החטופים החיים ורוב החללים, ברוך השם הטוב והמיטיב, עדיין הוספתי בכל תפילת עמידה, בברכת הצדיקים: '... ועלינו, ועל משפחת החטוף־החלל האחרון, משפחת גואילי, יהמו נא רחמיך ה' ...'!
אמש, כאשר הצליחו הכוחות המופלאים והרופאות המופלאות לבדוק 250 קברים על פי המודיעין המופלא, ולזהות את גופתו של רן גואילי הי"ד, שנלחם בשערי קיבוץ עלומים האהוב והיקר, בירכתי סוף סוף, בשם ובמלכות: 'ברוך אתה השם ... הטוב והמיטיב'!
יישר כוח לראש הממשלה, שהעדיף את ברכת 'שהחיינו' המוכרת יותר והמרגשת יותר, אבל לדעתי, על פי ההלכה, עדיפה ברכת 'הטוב והמיטיב', 'הטוב לו והמיטיב לכולם'. נשיא המדינה ורוב אנשי הציבור פשוט הסירו בהתרגשות את סיכת החטופים.
אבן גדולה וכבדה ירדה מעל לבבות הציבור הישראלי בכללו, אבל נותרה עדיין האבן הכבדה ביותר, והיא האיום של הצורר האיראני!
על זה אני מתפלל במשך כל המלחמה הזאת בכל תפילת עמידה, בברכת 'שומע תפילה', וגם אחריה, בזעקת 'אבינו מלכנו' מורחב ומעודכן שחיברתי, ובין השאר: 'אבינו מלכנו, השבת נשקם ההרסני של צוררינו מאיראן, עד תום'! 'אבינו מלכנו, השפל גאוותם, הפל משטרם, והצל עמם'! את המילים 'עד תום' הוספתי אחרי 12 הימים המדהימים, שבהם הצלחנו להכות באיראן מכות קשות, ברוך השם!
אבל כבר מאז סימנתי בראשי גם סימן שאלה על הנשיא האמריקני, כי לא הצלחתי להבין מדוע הוא עצר את ראש הממשלה ואת מטוסינו בדרך, וגרם להם להסתובב ולחזור. זה נראה לי כבר אז כהחמצה של הזדמנות היסטורית להכריע את הצוררים בטהראן!
אחרי ההעזה המפתיעה ללכוד רודן סמים מוונצואלה חזרתי לקוות, ושוב הופיעה אכזבה קשה, כי הנשיא האמריקני קרא בקולו במפורש לאזרחי איראן לצאת ולהפיל את משטר הרשע, והבטיח ש'העזרה בדרך', ואז שוב עצר והפקיר רבבות איראנים לטבח נורא וחסר תקדים בהוראה מפורשת של הצורר. אינני מצליח להבין מה גרם לאסון הנורא הזה, ומי עוד תרם לעצירה נוראה זו. האם עוד יש תקווה להפלת משטר הרשע האיראני בכוח אמריקני?
אינני מאמין כלל בסיוע אמריקני, ולא בשום סיוע אחר. הכול תלוי רק בה', אחד ושמו אחד, ואני ממשיך להתפלל רק אליו: 'שומע תפילה, הפל משטר הצוררים באיראן, והצל עמם מידיהם, ויתקדש שמך בעולם לעיני כל אפסי ארץ'!