"נאלצתי להגיש את הצעת החוק האוסרת מכירת דלק לתחנות דלק פיראטיות, משום שהממשלה אינה עושה דבר למיגור התופעה", כך אמר היום יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ שלום שמחון. את הדברים אמר שמחון בדיון שקיימה הועדה בשתי הצעות חוק, שלו עצמו ושל חברת הכנסת מלי פולישוק, שעברו בקריאה טרומית ומטרתן צמצום את תופעת תחנות הדלק הפירטיות.
פולישוק ציינה כי מטרת הצעת החוק למנוע הכשרת תחנות דלק ויצירת פרצה דרכה יוכלו תחנות לא חוקיות לפעול. הצעת החוק של שמחון קובעת איסור מכירה לתחנות דלק פיראטיות במטרה להביא "לייבושן". הצעת החוק של פולישוק- בלוך קובעת הגבלת הפעלה ומכירה לתחנות דלק. בתום הדיון החלט על איחוד ההצעות.
חגית אייזנמן ממשרד התשתיות הודיעה כי משרדי הממשלה יתמכו בהצעות החוק בתנאי שיוכנסו בהן מספר תיקונים. שמחון הבהיר כי הועדה לא תאפשר לממשלה לעכב את הצעות החוק. "עבודת הממשלה מתנהלת בקצב איטי להחריד. ועדת הכלכלה תכתיב את קצב התקדמות החוק והערותיה של הממשלה ישולבו בהצעות החוק", אמר שמחון. בנוסף, הדגיש שמחון כי לא יאפשר לממשלה "לתפוס טרמפ" ולהפוך את החוק לכלי להידוק האכיפה הממשלתית על תחנות הדלק המורשות, ולהגברת הרגולציה הממשלתית.
המשתתפים בדיון- נציגי משרדי הממשלה- התשתיות, הפנים, איכות הסביבה ובטחון הפנים, חברות הדלק ותחנות הדלק הביעו תמיכה עקרונית בהצעות החוק. עם זאת עלו בדיון שורת בעיות שהמרכזית שבהן היא הגדרת תחנת דלק כפיראטית, וכנגזרת ממנה הקושי לקבוע את מספרן של התחנות הפירטיות.
על פי נתוני משרד התשתיות בשנת 2003 נסגרו 40 תחנות דלק פיראטיות בצו שופט. עם זאת לדברי אהוד יחיאל, מנהל מינהל הדלק, קשה לעקוב אחרי כל תחנה שנפתחת ו"לא צריך לחפש את הראשנים אלא לייבש את הביצה". אליעד שרגא, המייצג את ארגון סוכני ובעלי תחנות הדלק העיר כי אמנם נסגרו 40 תחנות אך נפתחו 60 במקביל. שמואל טנצ'ל מחברת "10- חברת דלק" טען כי אם מגדירים תחנת דלק פיראטית "כמכירה, אספקה או תדלוק מכל מיכל, נייד או נייח, ללא האישורים המתאימים הרי שבישראל פועלות 470 תחנות כאלו". לדבריו בעיית התחנות הפיראטיות נולדה כתוצאה מהרפורמה בשוק הדלק וקלות קבלת ההיתרים לפתיחת חברת דלק. יריב פקטה, נציג חברת פז הציע להגדיר תחנה פיראטית כתחנה שמוכרת דלק לציבור ללא היתר בנייה. ח"כ דוד טל טען כי אין להסתפק בהיתר בנייה בלבד וכי חובת הועדה להבטיח כי תחנת דלק תפעל עם כל האישורים המתאימים. טל דרש עוד כי בשום מקרה לא תוכשר תחנת דלק המסכנת את שלום הציבור בשם עקרון התחרות.
אליעד שרגא התריע כי התחנות הפיראטיות הן פצצה מתקתקת וכי הגרוע מכל שמשפחות הפשע המאורגן השתלטו על השוק. אוזלת ידן של הרשויות מעודדת למעשה את הפשע המאורגן. לדבריו בארבע השנים האחרונות הצליח ארגון סוכני ובעלי תחנות הדלק להביא לסגירת 200 תחנות דלק אך 200 אחרות נפתחו במקומן.
בדיון פרץ ויכוח סביב השאלה האם המחסנים הקימעונאים והתחנות הפנימיות (תחנות המשרתות צרכים של קבוצה מוגדרת- למשל התחנות בקיבוצים במושבים) מוכרות דלק לציבור באופן פיראטי. ישראל יניב מחברת דור- אלון טען כי אסור שהצעת החוק תסייע בדיכוי התחנות הללו הפועלות באופן חוקי, וכי המשך פעילותן חשובה בשם עקרון התחרות החופשית. שמואל בורסי, עו"ד המייצג את חברת "10- חברת דלק" ביקש כי הצעת החוק לא תבלום את פעילותם של מחסנים קימעונאים המוכרים סולר ופועלים על פי חוק. לעומתם טען אליעד שרגא כי אסור להכשיר בדלת האחורית "שרצים שמשמשים כסות למכירה לציבור הרחב". נציגת הממונה על ההגבלים הבהירה כי עמדת הממונה היא שלא להכשיר תחנות לא חוקיות בשם התחרות, אלא להשתמש בסנקציות במידתיות. שמחון ביקש את עמדת משרד התשתיות בעניין תחנות הדלק הפנימיות והמחסנים הקימעונאים.
סוגיה נוספת שעלתה בדיון ועליה אין עתה הסכמה היא שיטת הרישום. משרד התשתיות הציע לנהל רשימה של התחנות המורשות ולא של התחנות הלא מורשות, בשל הקושי "לסגור" את רשימת התחנות הלא מורשות ההולכת וגדלה. לעומתו טען יעקב פריגוט מחברת דלק כי יש לנהל דווקא את רשימת התחנות הלא מורשות, בכדי להקל על חברות הדלק לפעול כחוק. (ש)
פולישוק ציינה כי מטרת הצעת החוק למנוע הכשרת תחנות דלק ויצירת פרצה דרכה יוכלו תחנות לא חוקיות לפעול. הצעת החוק של שמחון קובעת איסור מכירה לתחנות דלק פיראטיות במטרה להביא "לייבושן". הצעת החוק של פולישוק- בלוך קובעת הגבלת הפעלה ומכירה לתחנות דלק. בתום הדיון החלט על איחוד ההצעות.
חגית אייזנמן ממשרד התשתיות הודיעה כי משרדי הממשלה יתמכו בהצעות החוק בתנאי שיוכנסו בהן מספר תיקונים. שמחון הבהיר כי הועדה לא תאפשר לממשלה לעכב את הצעות החוק. "עבודת הממשלה מתנהלת בקצב איטי להחריד. ועדת הכלכלה תכתיב את קצב התקדמות החוק והערותיה של הממשלה ישולבו בהצעות החוק", אמר שמחון. בנוסף, הדגיש שמחון כי לא יאפשר לממשלה "לתפוס טרמפ" ולהפוך את החוק לכלי להידוק האכיפה הממשלתית על תחנות הדלק המורשות, ולהגברת הרגולציה הממשלתית.
המשתתפים בדיון- נציגי משרדי הממשלה- התשתיות, הפנים, איכות הסביבה ובטחון הפנים, חברות הדלק ותחנות הדלק הביעו תמיכה עקרונית בהצעות החוק. עם זאת עלו בדיון שורת בעיות שהמרכזית שבהן היא הגדרת תחנת דלק כפיראטית, וכנגזרת ממנה הקושי לקבוע את מספרן של התחנות הפירטיות.
על פי נתוני משרד התשתיות בשנת 2003 נסגרו 40 תחנות דלק פיראטיות בצו שופט. עם זאת לדברי אהוד יחיאל, מנהל מינהל הדלק, קשה לעקוב אחרי כל תחנה שנפתחת ו"לא צריך לחפש את הראשנים אלא לייבש את הביצה". אליעד שרגא, המייצג את ארגון סוכני ובעלי תחנות הדלק העיר כי אמנם נסגרו 40 תחנות אך נפתחו 60 במקביל. שמואל טנצ'ל מחברת "10- חברת דלק" טען כי אם מגדירים תחנת דלק פיראטית "כמכירה, אספקה או תדלוק מכל מיכל, נייד או נייח, ללא האישורים המתאימים הרי שבישראל פועלות 470 תחנות כאלו". לדבריו בעיית התחנות הפיראטיות נולדה כתוצאה מהרפורמה בשוק הדלק וקלות קבלת ההיתרים לפתיחת חברת דלק. יריב פקטה, נציג חברת פז הציע להגדיר תחנה פיראטית כתחנה שמוכרת דלק לציבור ללא היתר בנייה. ח"כ דוד טל טען כי אין להסתפק בהיתר בנייה בלבד וכי חובת הועדה להבטיח כי תחנת דלק תפעל עם כל האישורים המתאימים. טל דרש עוד כי בשום מקרה לא תוכשר תחנת דלק המסכנת את שלום הציבור בשם עקרון התחרות.
אליעד שרגא התריע כי התחנות הפיראטיות הן פצצה מתקתקת וכי הגרוע מכל שמשפחות הפשע המאורגן השתלטו על השוק. אוזלת ידן של הרשויות מעודדת למעשה את הפשע המאורגן. לדבריו בארבע השנים האחרונות הצליח ארגון סוכני ובעלי תחנות הדלק להביא לסגירת 200 תחנות דלק אך 200 אחרות נפתחו במקומן.
בדיון פרץ ויכוח סביב השאלה האם המחסנים הקימעונאים והתחנות הפנימיות (תחנות המשרתות צרכים של קבוצה מוגדרת- למשל התחנות בקיבוצים במושבים) מוכרות דלק לציבור באופן פיראטי. ישראל יניב מחברת דור- אלון טען כי אסור שהצעת החוק תסייע בדיכוי התחנות הללו הפועלות באופן חוקי, וכי המשך פעילותן חשובה בשם עקרון התחרות החופשית. שמואל בורסי, עו"ד המייצג את חברת "10- חברת דלק" ביקש כי הצעת החוק לא תבלום את פעילותם של מחסנים קימעונאים המוכרים סולר ופועלים על פי חוק. לעומתם טען אליעד שרגא כי אסור להכשיר בדלת האחורית "שרצים שמשמשים כסות למכירה לציבור הרחב". נציגת הממונה על ההגבלים הבהירה כי עמדת הממונה היא שלא להכשיר תחנות לא חוקיות בשם התחרות, אלא להשתמש בסנקציות במידתיות. שמחון ביקש את עמדת משרד התשתיות בעניין תחנות הדלק הפנימיות והמחסנים הקימעונאים.
סוגיה נוספת שעלתה בדיון ועליה אין עתה הסכמה היא שיטת הרישום. משרד התשתיות הציע לנהל רשימה של התחנות המורשות ולא של התחנות הלא מורשות, בשל הקושי "לסגור" את רשימת התחנות הלא מורשות ההולכת וגדלה. לעומתו טען יעקב פריגוט מחברת דלק כי יש לנהל דווקא את רשימת התחנות הלא מורשות, בכדי להקל על חברות הדלק לפעול כחוק. (ש)