לכבוד ט"ו בשבט: חבורת 'ניגון מלב מדבר', המורכבת מתלמידי ישיבת ירוחם, פרסמה שיר חדש בשם ‘עץ הרימון’, המבקש ללוות את הרגעים שלאחר הקרבות. השיר נכתב במקור על ידי יעקב אורלנד, הולחן על ידי ידידיה אדמון על פי מנגינה בוכרית, וזכה לעיבוד חדש שנעשה בידי איתיאל רכניץ, ישורון פלס וישי הבר.
השיר הוקלט זמן קצר לאחר שחרור החטופים מהשבי, ומשקף את תחושת ההקלה, הכאב והאהבה שמלווים את הרגעים הללו. "האיש שב לביתו, לאשתו ולילדיו האהובים, והרימון ששימש ככלי מלחמה, שב גם הוא אל ראש העץ, למקומו הטבעי", נכתב בהקדמה לשיר.
לדברי היוצרים, הרוח שהניעה אותם לאורך הדרך הייתה תקוות השיבה - לבית, לארץ, ולכבוד הלאומי. "אהבתנו לבית, למדינה ולעם היא זו שדחפה אותנו להמשיך עוד ועוד ללא לאות", הם כתבו. את השיר מגדירים הם כ"שיר אהבה לארץ ולאנשים הנפלאים שבה".
מאחורי ההפקה עומדים אנשי צוות ורוח מישיבת ירוחם, לצד יוצרים מקצועיים. את המיקס והמאסטרינג ביצע ישי הבר, ועל העיצוב הגרפי הופקדה עטרת ליסנר. "התרועות, הזרים ושלטי הגיבורים לא מופנים רק ללוחמים, אלא מוענקים לאהובה שבבית", נאמר בדבריהם.
היוצרים חתמו בתפילה מרגשת מתוך ליקוטי תפילות: "שֶׁתְּבַטֵּל מִלְחָמוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים מִן הָעוֹלָם... לֹא בָּאנוּ לָעוֹלָם בִּשְׁבִיל רִיב... רַק בָּאנוּ לָעוֹלָם כְּדֵי לְהַכִּיר וְלָדַעַת אוֹתְךָ תִּתְבָּרַךְ לָנֶצַח."