לפני מספר שבועות פורסם כי נתניהו ביקש או בישל את הבאתו של עופר וינטר לעמוד בראש מפלגת הציונות הדתית. איני מחווה את דעתי על הגימיק ו/או המניפולציה האפשרית, אלא רק מביע את דעתי העקרונית על הרעיון.
כולנו אחרי ה-7/10, שהעיר וזעזע את התובנות וההרגלים של כולנו. אחד מהם הוא הבנאליות של “מה כבר יכול להיות אחרי 75 שנות עצמאות". אז זהו, יכול לקרות והרבה, וחלק מגורלנו בידינו. הרצון של רובנו בהנהגה מרוממת ואחראית אינו נאיבי. יש צד מעט ילדותי ברצון לראות הנהגה שכולה חדשה ולקוות שהיא תדע להרים קומה, אבל בכל זאת, חלקנו שמאסנו בעצימת עיניים, בנאיביות יתר, בהסללת נרטיבים פרוגרסיביים, וגם בסקטוריאליות ובתחושת בעלות על כל הידע, יכולים לייחל למשהו אחר.
על אף המחלוקות הקשות הקיימות בתוכנו, אנחנו חייבים להאמין ולנסות שיקרה כאן משהו אחר, בלי ויתור על עקרונות, שאחד מהם בסיסי הוא, שכל ישראל ערבים זה לזה. וגם מעורבבים זה בזה.
וכדאי להיות פחות צודקים ויותר חכמים. מצופה שלאחר שנתיים וחצי של מלחמה, ומתוך ההבנה שמנהיגות נבחנת בשעת מבחן ולא רק בכותרות, יצמח כאן משהו חדש. גם אם חלק מאחריתו ידועה, עצם הרצון לשינוי ולשיפור יכול להשפיע על הכל.
הצורך במפלגה ימנית מכוונת, גדולה, מחברת ומשפיעה, גדול היום יותר מתמיד. היא צריכה להיות גדולה ורחבה, ובעיקר סוחפת. לא מפלגה של מגזר, אלא תנועת בית של רוב לאומי ומסורתי. הנהגה שמייצרת מציאות ויכולה ליצור חיבורים חשובים, נצרכים ומחויבים.
קווי היסוד שלה צריכים להיות- 1. מדינת ישראל היא גילום מורשתו של עם ישראל, חיזוק הזיקה ההיסטורית וחיזוק סל הערכים היהודי /ישראלי בכלל המערכות. 2. ארץ ישראל שייכת לעם ישראל, נתינת שוויון לכל מיעוט שמכיר בכך. 3. רק לומדי תורה שתורתם אומנותם באופן מוכח ואחראי יחשבו כנושאים בנטל המדינה. כל השאר יחויבו לשאת בנטל. 4. חיזוק ישראל כמעצמה אזורית. 5. בניית צבא איכותי, יעיל ואפקטיבי בכלל הזירות. 6. קידום ועידוד תעשיות ויוזמות עתירות ידע וטכנולוגיה.
תגידו שזה הליכוד, אבל מה לעשות ההנהגה הקיימת שם מתקשה לקפוץ למדרגה הבאה, וכבר הגדישה את הסאה.
יש מקום וצורך בתמהיל שונה, לדמויות ולשיח אחר, חייבים להתחיל לרענן את השורות ולהיכרותי, לוינטר בוודאי יש יכולת וגם סיכוי לחבר כוחות קיימים והכרחיים לטובת קידום המטרה החשובה הזו יחד עם שותפים חדשים ובעלי שיעור הקומה הנצרכת בעת הזו.