היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, קיימה דיון מעקב בנושא יישום פסיקת בג"ץ בעניין גיוס בני הישיבות, בהשתתפות בכירי מערכת המשפט וצה"ל.
במהלך הדיון הוצגו נתונים המעידים על היקף השתמטות רחב, שלפיהם נכון לינואר 2026 מספרם הכולל של משתמטים ומיועדים לשירות ביטחון שקיבלו צווי גיוס ולא התייצבו עומד על כ-71 אלף, כאשר כ-80% מהם משתייכים לציבור החרדי.
עוד נחשפו קשיים משמעותיים בשיתוף הפעולה בין המשטרה הצבאית למשטרת ישראל. גורמי צבא מסרו כי שוטרים צבאיים אינם מקבלים ככלל אישור לבצע מעצרים בשכונות חרדיות, וכי עריקים חרדים שנעצרים באקראי על ידי המשטרה משתחררים בפועל לדרכם מבלי לעבור לידי הצבא.
בדיון נמתחה ביקורת חריפה על מדיניות האכיפה, שלטענת המשתתפים יוצרת “אכיפה בררנית מטרידה" הפוגעת בשוויון ומחמירה דווקא עם מגזרים אחרים.
היועמ"שית הגדירה את תמונת המצב כ“קשה ומטרידה", והבהירה כי בהתאם לפסיקת בג"ץ, מחסור במשאבים אינו מצדיק הימנעות מאכיפת הדין. בתגובה לממצאים הציג הצבא שורת צעדים להחמרת האכיפה בטווח המיידי, ובהם הורדת רף ההעמדה לדין פלילי מ-540 ימי השתמטות לשנה אחת בלבד, והעלאת עונש המחבוש המרבי ל-35 ימים.
במקביל הנחתה היועמ"שית את גורמי המקצוע במשרד האוצר לבחון את דרכי המימון הישירות והעקיפות של משתמטים, לרבות אפשרות לדרוש הפרדה חשבונאית בישיבות, במטרה להרחיב את היקף הסנקציות הכלכליות.