הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת ונשיא בית הדין המיוחד לטיפול בפגיעות מיניות שהקים איגוד רבני קהילות, השתתף בסמינר ה-99 למשפט עברי, שהתקיים במלון רמת רחל בהובלת פרופ' נחום רקובר, בו דנו המשתתפים בנושא הפגיעות המיניות, ובחובה המוסרית המוטלת על הקהילות למגר את התופעה.
את הסמינריון יזמה עמותת 'מורשת המשפט בישראל' בשיתוף המחלקה למשפט עברי במשרד המשפטים, שהזמינה את בית הדין המיוחד לטיפול בנגיעות מיניות לקחת חלק בכנס.
הרב אליהו הדגיש כי "פוגע שלא מטופל הוא פצצה מתקתקת" והוסיף כי "בלי טיפול בפגיעות מיניות, לא ייבנה בית המקדש".
לדבריו, היקף התופעה מחייב מעורבות אקטיבית, כאשר רק בחודש האחרון הגיעו לבית הדין כ-100 פניות חדשות. "פוגע שלא מטפלים בו עלול לפגוע עשרות פעמים"..
הרב אליהו ציטט את שו"ת 'שואל ומשיב' מלפני כ-200 שנה, שפסק כי יש לקבל עדות ילדים כנגד מלמד פוגע למרות המגבלות ההלכתיות היבשות.
הוא הדגיש את האפקטיביות של הפורומים הקהילתיים: בעוד שבמערכות האכיפה המדינתיות אחוזי ההודאה נמוכים, בפורום 'תקנה' ובבית הדין המיוחד כ-90% מהפוגעים מודים במעשיהם.
פרופ' רקובר, נשיא 'מורשת המשפט בישראל', טען כי כאשר קיים חשש ממשי לנזק לזולת, הדיבור על הפוגע אינו בגדר "לשון הרע" האסור, אלא הופך ל"מצווה רבה" של הצלת נפשות.
הכנס אירח גם דמויות בכירות מעולם המשפט והחברה: השופט אלכס שטיין דן במדיניות הענישה בעבירות מין, הרב יעקב אריאל, נשיא פורום תקנה, הרצה על אחריותם הכבדה של בעלי מרות, ופרופ' רחל לב-ויזל הציגה את הפן המדעי - כיצד המוח משפיע על הפער המוכר בין שכיחות התופעה לבין הדיווח בפועל.
לצד העיסוק בפגיעות, הכנס עסק באחריות ההנהגה והקהילה לצמצום ממדי התופעה. אפרת רבינוביץ, עובדת סוציאלית ומנהלת בית הדין המיוחד לטיפול בפגיעות מיניות, אמרה: "רבנים הם לרוב הכתובת הראשונה לשיתוף במקרה של פגיעה במגזר החרדי והדתי, לכן חשוב שכל רב ורבנית ישתתפו בתוכנית המקנה ידע וכלים להתערבות, הכוונה ושת"פ עם אנשי מקצוע והרשויות".
במהלך הסדנאות וההרצאות, אותן הנחו בין היתר הרב אריאל בראלי והרבנית רחלי שפרכר-פרנקל, נבחנה הסוגיה של "אנוסה בנשמתה". הרב בראלי הציג מקורות מהמאה ה-18 על כך שמניפולציה רוחנית ושטיפת מוח מוגדרות בהלכה כ"אונס גמור", גם אם לכאורה ניתנה הסכמה.
פרופ' רקובר אמר כי המטרה היא לבנות חברה שבה ה"מוגנות" היא חלק בלתי נפרד מהזהות היהודית. "הלכות ייחוד עשויות להיות להיות מצפן וסייג שיכול לסייע ולעורר מודעות; כמו כל המשפט העברי, יסודו בעבר אך רלוונטי - מאי פעם", סיכם.