באנציקלופדיה בריטניקה הוחלט למחוק את ישראל ולהציב במקומה את פלשתין המשתרעת מנהר הירדן לים התיכון. המפה והטקסט אמנם הוסרו בעקבות פניית ה'טלגרף', ועם זאת, עם אופיר דיין, מחברת הספר 'אינתיפאדה על ההדסון', המכירה היטב את זירת המאבקים מול תופעות אנטישמיות, ביקשנו בערוץ 7 להבין מה גורם לאנציקלופדיה מכובדת לנקוט בצעד שכזה.
לשאלתנו זו משיבה דיין בשתי אפשרויות, או שאכן במערכת הבריטניקה ניסו במכוון לייצר אג'נדה פוליטית, ובהקשר זה היא מדגישה כי המהלך בוצע גם באנציקלופדיה לילדים, כך שיתכן והייתה כוונה להטמיע את האג'נדה הפוליטית מגיל צעיר, או שאכן יש במערכת האנציקלופדיה מי שזו התודעה שהוא כבר מצוי בה מבלי לחשוב שמא קיימת אפשרות אחרת.
מבין שתי האפשרויות מעריכה דיין שהנכונה היא דווקא הראשונה, כלומר שמדובר היה בניסיון להכניס לאנציקלופדיה אמירה פוליטית שאולי לא ישימו לב אליה, מה שלא קרה כאשר ארגונים תומכי ישראל הפנו את תשומת לב התקשורת לאירוע, מה שהוביל להחלטה להסיר את השיבוש המגמתי.
דיין מוסיפה ומציינת כי אותה מטרידה המציאות במקומות שבהם קורים דברים שכאלה והם לא מתגלים. חלק ניכר מספרה החדש עוסק בזירה זו, האקדמית. היא מספרת על אוניברסיטת קולומביה בה למדה, שם "כמעט דרך קבע בשיעורים היו מלמדים טקסטים אנטי ציוניים המבטלים את זכותה של ישראל להתקיים וזכותו של העם היהודי להגדרה עצמית. מכיוון שזה היה באמתלה של חופש אקדמי אף אחד לא חשב שיש עם זה בעיה ושצריך להעיר לאותם פרופסורים שהרעילו את המוחות של הצעירים".
האם יש סיכוי ותכלית למאבקים נגד התופעות הללו שממומנות במיליארדי דולרים? דיין מודה שיהיה תמים לחשוב שבאמצעיה הדלים תוכל מדינת ישראל להפוך את הקערה על פיה, ועם זאת יש מה לעשות, ו"אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר", כלומר חשיפת המניעים האנטישמיים של מרצים ואישים מבעוד מועד הופכת את דבריהם לנתונים לביקורת רבה יותר.
בדבריה מספרת דיין על כוונת אוניברסיטת קולומביה לארח את ראש ממשלת מלזיה המגדיר את עצמו אנטישמי גאה. "עמדנו על רגלים אחוריות וחשפנו זאת באמצעי התקשורת, שלחנו מייל נזעם לנשיא האוניברסיטה, וכשהדיקנית שאירחה אותו הציגה אותו היא עלתה לבמה ואמרה שמדובר באדם אנטישמי שאמר אמירות אנטישמיות וצריך לדעת זאת כאשר מקשיבים לו". עוד מספרת דיין על פלאיירים שהיא וחבריה חילקו מבעוד מועד ובוט ציטוטים אנטישמיים של האורח המלזי, וכך אירע שכאשר הוא עלה לדבר חלק מהסטודנטים עזבו את האולם, חלק אחר איתגרו אותו בשאלות.
"מדינת ישראל וגופים אזרחיים צריכים לבוא לאותן אוניברסיטאות ולהבהיר שלא יוכלו להגדיר את עצמן ככלבי שמירה של הדמוקרטיה ולקבל סכומים אדירים ממדינות לא ליבראליות ולא דמוקרטיות ולאפשר לזה לשנות את התכנים שאתם מלמדים, ואם תעשו זאת נחשוף את זה בתקשורת. מניסיון אישי אני יכולה לומר שהדבר שהם הכי פוחדים ממנו זה פרסום רע", אומרת דיין.
בנקודה זו שאלנו את דיין שאלה שניתן לראות בה שאלה תמימה או מיתממת, איך קרה שאחרי השבעה באוקטובר על כל המראות הנוראיים שבו, מה שהבינו שם הוא שישראל אינה צריכה להתקיים. דיין מספרת שבספרה היא עוסקת ארוכות בשאלה זו והמענה לה מורכב וכולל גם תשתית עמוקה מאוד שנבנתה במערב על ידי חמאס והפלשתינים בכלל. מיד לאחר השבעה באוקטובר הפעילו הגורמים הפלשתיניים בקמפוסים ובעיתונים את אותה תשתית על מנת להדהד את הנרטיב שלהם. בנוסף, היא אומרת, "יש כאן גם פעולה לא אפקטיבית מהצד הישראלי שלא בלמה את הנרטיב החמאסי", ואלה מצטרפים לאנטישמיות הפושה בחלקים נרחבים בחברה המערבית.
לדבריה "השבעה באוקטובר מהמם ליומיים, ואחר כך קל להם לשכוח את זה ולחזור לדפוסים הרגילים שהם אוהבים, גינוי של ישראל, אחרי שהאירוע הגדול כבר עבר".
עוד שאלנו את דיין אם משהו מהגישה הזו לישראל תשתנה באם תקום בישראל ממשלה שתחליט לוותר על יהודה שומרון ורצועת עזה ולהקים בהן מדינה פלשתינית. דיין סבורה שאין צורך לשער ולנחש מה היה קורה אילו, לנוכח ניסיון העבר. היא מזכירה את כל אותם ראשי ממשלות שהציעו לפלשתינים מעל תשעים אחוזים משטחי יהודה ושומרוןו\, אך הפלשתינים סירבו והעולם המשיך לשנוא את ישראל שמעמדה בקהילייה הבינלאומית לא השתנה.
עוד היא מזכירה בדבריה את הסלוגן הידוע 'מהים ועד הנהר' החושף את המטרה האמיתית, ביטול קיומה של ישראל מכל וכל ולא חלוקה שלה לשתי מדינות. כך שבפועל, גם מהלך מדיני מרחיק לכת "זה לא יעזור".