
ט"ו בשבט מציין את ראש השנה לאילנות , נקודת זמן שבה עדיין לא נראים פירות, ולעיתים אפילו לא ניצנים, אך מתחת לפני הקרקע כבר מתחיל תהליך של התחדשות.
השרף עולה בגזע, והעץ נערך לעונת הצמיחה. בדיוק כך מתרחשת הגדילה של ילדים ובני נוער, בתהליך הדרגתי של גדילה פיזית וגדילה רוחנית.
פייר פול ברוקה היה רופא ואנתרופולוג צרפתי במאה ה־19 שעסק במדידות גוף, בעיקר של מבוגרים וגולגולות, כחלק מראשית המחקר האנתרופומטרי. הוא תרם להתפתחות הרעיון של מדידה שיטתית של מאפייני גוף אנושיים באוכלוסיות.
אך המחקר השיטתי על גדילה בילדות התפתח בעיקר בתחילת המאה ה־20. אחת הדמויות החשובות בתחום הייתה פרנץ בואס, אנתרופולוג שפעל בארצות הברית, ובחן כיצד תנאי סביבה משפיעים על גדילת ילדים ממשפחות מהגרים. בהמשך, עבודות רחבות היקף של חוקרים ורופאים על אוכלוסיות רחבות, הובילו ליצירת טבלאות גדילה רפואיות מסודרות. עקומות הגדילה המודרניות מסייעות במעקב אחר התפתחות גופנית של הילד. הן מציגות טווחים סטטיסטיים של גובה, משקל ומדדי גוף לפי גיל ומגדר, ומאפשרות לרופאים לזהות האם ילד מתקדם בקצב המתאים לו.
הבסיס הביולוגי לגדילה נשען על מערכת הורמונלית מורכבת. הורמון הגדילה, המופרש מבלוטת יותרת המוח, פועל על העצמות דרך מתווכים ביוכימיים בכבד. הורמוני בלוטת התריס משפיעים על קצב חילוף החומרים הכללי, ובגיל ההתבגרות מצטרפים הורמונים נוספים, הגורמים לקפיצת הגדילה המוכרת בקרב נערים ונערות. העצמות עצמן מתארכות באזורים ייחודיים הנקראים לוחות גדילה, רקמות סחוסיות שנסגרות בסיום גיל ההתבגרות.
אחד העקרונות החשובים הוא יציבות לאורך זמן. ילד יכול להיות נמוך יחסית או גבוה במיוחד ,ושניהם עשויים להיות תקינים , כל עוד הוא ממשיך לגדול בעקביות בהתאם לרקע המשפחתי. לעומת זאת, האטה פתאומית בקצב העלייה בגובה, ירידה במשקל או חציית אחוזונים כלפי מטה עלולות להעיד על צורך בבירור רפואי.
לתזונה יש תפקיד מכריע בתהליך. מחסור ממושך בקלוריות או בחלבון עלול לעכב גדילה, וכך גם חסר בברזל, אבץ, סידן או ויטמין די . שינה מספקת חשובה לא פחות. מחקרים מראים שחלק משמעותי מהפרשת הורמון הגדילה מתרחש במהלך שלבי השינה העמוקים, ולכן חוסר שינה כרוני בילדות עלול להשפיע על ההתפתחות.
כאשר מתעורר חשד להפרעה בגדילה, ישנה אבחנה מבדלת רחבה- מחלות מעי דלקתיות הפוגעות בספיגה, צליאק שאינו מאובחן, מחלות כרוניות של הכליות או הלב, הפרעות הורמונליות בבלוטת התריס או בבלוטת יותרת המוח, וכן מצבים גנטיים מסוימים. חלק מן המצבים ניתנים לטיפול ממוקד, ואחרים מחייבים מעקב ארוך טווח כדי למצות את פוטנציאל הגדילה.
לצד הגוף, גם הסביבה הרגשית משחקת תפקיד. מחקרים רפואיים מן המאה ה־20 תיארו מצבים של כשל גדילה על רקע פסיכוסוציאלי, שבהם ילדים שחיו בתנאים של הזנחה רגשית או חוסר יציבות הראו האטה בגדילה ובעלייה במשקל, למרות תזונה מספקת. כאשר אותם ילדים עברו למסגרת בטוחה ותומכת יותר, חל לעיתים שיפור משמעותי במדדים הפיזיים. ממצאים אלה תרמו להבנה שבריאות אינה רק עניין ביולוגי צר, אלא תוצאה של מערכת שלמה הכוללת גוף, נפש וסביבה.
עקומות הגדילה הן מעין יומן חיים מצויר, קווים על נייר המתעדים שנים של הסתגלות, בנייה והבשלה. כמו העץ, הזקוק לאדמה טובה לצורך גדילה , כך גוף האדם זקוק לתזונה נאותה, לשינה, ולתחושת ביטחון. כי האדם עץ השדה.