בימים הקרובים תתקבל בתל אביב החלטה שעשויה להיראות מקומית, אך משמעותה רחבה בהרבה.
הבחירות לרב העיר אינן עוד מינוי תפקידני, אלא מבחן ערכי: האם המחנה הליברלי בישראל באמת מוכן לשותפות עם הציונות הדתית המשרתת, או ש"ברית המשרתים" נותרת, גם אחרי מאות ימי מילואים, סיסמה ריקה.
רב העיר תל אביב עתיד לכהן עשרות שנים קדימה ולהשפיע על דמותה הרוחנית והציבורית של העיר. ש"ס כבר הציגה מועמד מטעמה, וככל הידוע אף הגיעה להבנות עם ראש העיר.
דווקא במחנה הליברלי, זה שמרבה לדבר על פלורליזם, שותפות וסולידריות אזרחית, ההכרעה עדיין מתמהמהת. על פניו, המועמד המתבקש ברור.
הרב בן־ציון אלגזי הוא דמות תורנית משמעותית, בעל עשייה רבנית וחינוכית רחבה בארץ ובעולם. לצד זאת, הוא מחנך לשירות משמעותי, משרת בעצמו במילואים, ולאחרונה אף הועלה לדרגת סא"ל במילואים לאחר תקופות שירות ממושכות במלחמה. במהלך שירותו לא הסתפק בעורף, ונכנס גם לעזה כדי לחזק את תלמידיו הלוחמים.
מועמדותו של הרב אלגזי אינה רק מועמדות אישית. היא סמל, סמל לציונות דתית שמחברת תורה עם אחריות אזרחית, אמונה עם שירות, זהות דתית עם מחויבות למדינה. עבור מי שמדבר על שוויון בנטל ועל שותפות בין מגזרים, זו אמורה להיות בחירה טבעית. אלא שכאן מתגלה הסדק.
חלקים במחנה הליברלי בתל אביב עדיין מתקשים לראות בציבור הדתי־לאומי שותף שווה. יש מי שאומרים זאת במפורש: בבחירה בין מועמד דתי־לאומי למועמד חרדי יעדיפו את החרדי, לא משום קרבה ערכית, אלא משום פחד מהציונות הדתית ואינטרסים פוליטיים קטנים.
זו אינה תיאוריה. בבחירות לרב העיר הוד השרון נבחר מועמד חרדי ברוב גדול, גם על ידי נציגים ליברליים, על פני מועמדים מהציונות הדתית. אותה תפיסה פועלת גם כעת, בניסיון לבלום את מועמדותו של הרב אלגזי ואת הבשורה שהיא מביאה עמה, לא רק לתל אביב אלא לעצם האפשרות של שותפות ציונית רחבה.
הדברים הללו מצטרפים לאמירות קשות שנשמעו בשנים האחרונות מצד גורמים בקואליציה, שהעמידו בסימן שאלה את מקומם ולגיטימיות קיומם של חלקים מהציבור הדתי בעיר. אך גם במחנה שמגדיר את עצמו כ"מחנה השינוי" נשמעות לעיתים אמירות שמערערות את האמון בכך ששותפות אמיתית אכן אפשרית.
בימים הקרובים יידרשו נבחרי הציבור בתל אביב להכריע: האם להתלכד סביב מועמד ציוני־דתי משרת, או להעדיף מועמד חרדי כחלק ממשחקי כוח ונוחות פוליטית. זו אינה רק הכרעה מקומית. היא תשובה לשאלה רחבה בהרבה: האם המחנה הליברלי מוכן לשותפות אמיתית עם מי שנושא בנטל, לא רק בשדה הקרב.
האם קולות קיצוניים ימשיכו להכתיב למחנה שלם את גבולות השותפות? תל אביב, עיר של שירות, אחריות ומעורבות אזרחית, רב קצין בצבא הוא קו מחבר והבחירה הנכונה לעת הזאת.
ואם נמשיך בפוליטיקה הקטנה, אז גם בעיר תל אביב רב שעשה צבא יהפוך לקו אדום. אולי הבעיה אינה בציונות הדתית, אלא באומץ שלנו לשותפות אמיתית.
הכותב הוא פעיל ויזם חברתי בעיר, ממקימי גדודי הגנה בישובי העוטף, יוצא שרות הביטחון ומנכ"ל עמותה "כשהחזקים מתגלים".