בשיעור שמסר אמש במעונו שבמרוקו, התייחס האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו בחריפות לסוגיית השימוש בכספי צדקה, והזהיר מפני מי שלוקח לעצמו כספים שניתנו לשם מצווה, ישועה וברכה.
בדבריו הגדיר את המעשה כגזל חמור ומסוכן, והדגיש כי מדובר בכסף שאינו שייך למי שאוסף אותו. “אדם שכבר נכנס לתוך הפה של היצר הרע, הוא צריך נס לצאת מהיצר הרע, הוא צריך נס", אמר הרב.
לדבריו, כבר בדורות הקודמים הקפידו הקפדה יתרה על ניקיון כפיים בענייני ממון ציבורי. “הכהן גדול לא היה נכנס לבית המקדש עם מכנסיים עם כיסים ולא עם מכפלת, שלא יגידו ושלא ייקח פתאום משהו בכיס".
הרב פינטו הדגיש כי כספי צדקה הם מהעניינים החמורים ביותר. “ידעו שהדבר של צדקה נהיה משהו חמור ביותר, משהו חמור ביותר", אמר. בהמשך התייחס למקרים שבהם כספים ניתנים מתוך מצוקה אישית. “מסכן אדם, מישהו חולה, מישהו נתן פדיון, מישהו נתן צדקה שיהיה לו ישועה, שיהיה לו ברכה".
לדבריו, נטילת הכסף לצרכים אישיים היא עוול חמור. “ואתה לוקח את זה לעצמך ואוכל ושותה וקונה לאשתך תיקים ונעליים ודברים ובונה בניינים ועושה דברים. זה כסף של צדקה. זה כסף שאדם לקח מהאוכל שלו, לקח מהחיים שלו ונתן בשביל לעשות צדקה".
הרב פינטו המשיך והזהיר מפני מתן היתרים עצמיים. “אדם שהולך לאדם ואומר לו תיתן לי צדקה, ואת הצדקה הזאת הוא לוקח ומתיר לעצמו היתרים, זה מותר וזה אני אעשה וזה כך וזה כך". לדבריו, אין מקום להצדקות כאלה. “מה עשית? יותר טוב תלך לגנוב, תלך לפרוץ בתים. מה עשית בזה? איך עשית בזה?"
בדבריו התייחס גם להיבט ההלכתי של ניהול צדקה. “יש גם הלכות וכללים של צדקה", אמר. “צדקה בשתיים. אתה לא יכול שתיים, צריך עוד אדם איתך". לדבריו, כספי צדקה אינם רכוש פרטי. “זה לא משהו שלך, זה משהו של הציבור, זה משהו של רשות הרבים".
הרב השווה את ניהול כספי הצדקה לניהול גוף עסקי. “אפילו אדם מנהל חברה, מנהל חברה אז צריך להיות רואה חשבון, וצריך חתימה, וצריך חתימה. אתה לא יכול מעצמך". לדבריו, פעולה חד־צדדית בכספי ציבור היא גזל. “זה גזל, זה גזל אכזרי ומסוכן, ורעיל, ודבר מאוד לא טוב".