העיתונאית עפרה לקס, אימו של נווה הי"ד שנפל בקרבות בשבעה באוקטובר, התארחה בעמדת ערוץ 7 בכנס מנהלי הציונות הדתית באילת וסיפרה על המסע האישי שלה בהתמודדות עם השכול.
היא מתארת מציאות שבה המשפחות השכולות ופצועי הגוף והנפש ממשיכים לחיות את המלחמה בכל רגע נתון. "ההורים, האחים, הנשים, האלמנות, הילדים, הפצועים והמשפחות - כולם עדיין במלחמה. שימו לב אל הנשמה ואל הנשמות האלה שמסתובבות. תדעו שאנחנו עדיין שם".
היא מתארת את הקושי במפגש עם עולם שאינו מבין את עומק האובדן ומאחלת שאיש לא יצטרך להבין. לקס מצביעה על לוח השנה כנקודת חיכוך מתמדת.
"הנה עוד רגע יום המשפחה. תחשבו רגע איך נראה יום המשפחה, איך הוא נתפס אצלנו בראש בכלל. אחר כך פורים, ואחר כך פסח, וכל הימים שביניהם. הכל אחר, הכל שונה. רגע להיות בקשב, רגע להיות בליווי, מסלול החיים שלנו השתנה, תהיו איתנו בזה", היא מבקשת.
למרות הכאב, לקס מוצאת כוח בשיח על נווה ועל המורשת שהותיר אחריו. היא מודה שכל שיחה כזו היא "חצובה מהנפש וזה לא פשוט", אך מרגישה שהיא ממשיכה את האור שלו בעולם.
נווה, שהיה חונך בעמותת "שמחה לילד", הותיר אחריו שובל של מעשים טובים שנעשו בשקט ובצניעות. לקס מספרת בהתרגשות כיצד אנשים ששמעו על דמותו מקבלים החלטות משנות חיים. "מספרים לי מה הם עשו עם זה, או החלטות שהם קיבלו בהתאם לזה. להתנהל אחרת קצת בבית, מול הילדים. לא להסתכל על מגבלות, להיות שם עבור חלשים. כל אחד לוקח פיסה מהאור הזה, וכמו שברירים של נווה נמצאים בלב של כל אחד וכל אחד ממשיך אותו קצת בעולם".
היא מבקשת לערער על האמירה השגורה שהקב"ה לוקח רק את הטובים ביותר. לשיטתה, הגיבורים שנפלו הם עדות לטוב הקיים בחברה הישראלית כולה. "יש מסביבנו שפע של אנשים מדהימים, צריך רק רגע לראות ולהעריך את זה".
כעיתונאית וכאם, לקס מוטרדת מהקונספציה הביטחונית, שלדעתה עדיין לא השתנתה. היא דורשת שינוי מהותי בתפיסת המציאות של ההנהגה: "אני מאוד מקווה שראש הממשלה, ושצה"ל, ושמי שאמון על הביטחון שלנו, שינה דיסקט. מזה אני מוטרדת ועל זה אני דואגת. ביום שאחרי, צריך קודם כל לדעת האם אנחנו בכלל יכולים להיות אחרי".