ח"כ מיכל וולדיגר התארחה בעמדת ערוץ 7 בכנס מנהלי הציונות הדתית באילת וביקשה להגדיר מחדש את תפקיד המגזר הדתי-לאומי בעידן שאחרי השבעה באוקטובר: לא רק כגוף שמוביל את הלחימה, אלא ככוח המאחד והמחבר בחברה הישראלית.
"אני חושבת שמאז ומעולם הייתה לנו משימה. המשימה היא לחבר את העם. זה לא אומר שאין לנו אידיאולוגיה. יש לנו אידיאולוגיה וחלק ממנה הוא לחבר את הקצוות ולדאוג לביחד הישראלי - מבלי לאבד ולו במקצת את הערכים עליהם חונכנו", מדגישה וולדיגר.
החיבור הופך להיות קשה במיוחד על רקע המחלוקת סביב חוק הגיוס. וולדיגר תוקפת את השימוש במילה "פטור" בהקשר של לימוד תורה. "להגיד שכל מי שלומד תורה פטור - בעיניי זה מחלחל. אפשר לדבר על דחייה, לא על פטור. התורה לא פוטרת, התורה אומרת בוודאי צריך ללכת לצבא. ברמת העיקרון, צעירים שכוחם במותנם, צריכים לצאת ולהתגייס".
עם זאת, כשהיא עוברת מהמישור העקרוני לפרקטיקה הפוליטית, וולדיגר מפגינה ריאליזם מפוכח. היא מבינה שחוק גיוס כולל - לא ישרת את המטרה של הגדלת מספר המתגייסים בפועל. "אני רוצה תוצאות - וזו הזדמנות חד פעמית לאור המלחמה - כן לגייס חרדים. אי אפשר לעשות את זה ב'זבנג וגמרנו'. אי אפשר לתקוע להם אצבע בעין".
היא מזהירה מפני חוק הצהרתי בלבד: "אי אפשר להגיד 'לא אכפת לנו, על אפכם וחמתכם כולם יתגייסו', ונעשה איזה חוק שהוא מושלם ונתלה אותו על הקיר בכנסת - ובסוף חרדים לא יתגייסו ואיבדנו את המומנטום".
הפתרון שהיא מציעה עובר דרך מנגנון של יעדים וסנקציות, תוך יצירת מסלולים מותאמים. "אני יכולה לבלוע את האירוע שיהיו מכסות ויעדים. יש לנו קווים אדומים. החוק הוא לא מושלם, הוא לא מה שאנחנו רוצים, אבל נוכל להצביע בעד אם הוא יכלול את הדברים החשובים".
וולדיגר מתייחסת לשלב הבא בלחימה ברצועת עזה, אותו היא מגדירה כשלב הפירוז והפירוק. היא מתייחסת להשבת החטופים. "אני מאמינה שרק אנחנו יכולים לעשות את זה ואף אחד אחר לא יעשה את זה עבורנו. לא נאמר לארה"ב לא - אבל עלינו להציב דד ליין לפירוז הרצועה. אם יצליחו בזמן הזה לפרז ולנקות את כל הרצועה מנשק? מעולה. לא יצליחו? אנחנו נצטרך לעשות את זה בעצמנו".