הם שילמו את המחיר היקר ביותר בגופם ובנפשם, אך מסרבים לוותר. הלוחמים של "בית ארזים" לא מחפשים החלמה שקטה, אלא חוזרים להוביל בחזית האזרחית.
עכשיו, כשהמחלקות מלאות בפצועים חדשים - הם קוראים לכם להצטרף למסע.
להצטרפות לנבחרת התומכים בלוחמי בית ארזים - לחצו כאן
ברגע האמת, הם היו שם בחזית. הם הסתערו ראשונים, חטפו את האש, ושילמו בגופם את המחיר הכבד של הקיום הישראלי.
אבל עבור הלוחמים של מיזם "בית ארזים", הפציעה לא הייתה סוף הסיפור - אלא רק יריית הפתיחה למערכה הבאה שלהם: המערכה על דמותה של מדינת ישראל.
במקום לשקוע בכאב או לבחור בשיקום שקט בצד הדרך, הם בוחרים לקום. להאמין. ולהוביל.
סיפור של אהבה, כאב ותקומה
שורשיו של המיזם נטועים בטרגדיה ישראלית כפולה ומטלטלת. "בית ארזים" קרוי על שמם של ארז אשכנזי ואלי גינסבורג ז"ל. חברי צוות, חברי נפש, שנפלו בהפרש של 17 שנה על הגנת הארץ.
הגורל קשר ביניהם בקשר דם ובקשר של אהבה: שניהם היו בני זוגה של מלכי - שנישאה לאלי לאחר נפילתו של ארז. הסיפור הבלתי נתפס הזה, ששזור בכאב אינסופי אבל גם בנאמנות שאין לה סוף, הפך לסמל של הרוח הישראלית שמסרבת להישבר. מתוך השבר הזה, צומחת מנהיגות חדשה.
"כל מה שפצוע צריך זה שמישהו יאמין בו"
הלוחמים שמגיעים לבית ארזים עוברים תהליך שלא נראה כמותו. הם לא רק משתקמים; הם מכשירים את עצמם להיות מנהיגי העתיד של השירות הציבורי, החינוך והממשל.
אבל השיא הוא המפגש עם הדור הבא.
כל לוחם פצוע הופך למנטור אישי לנער או נערה מתוכנית "מעלות". נוצר כאן חיבור מצמרר בעוצמתו: הלוחם שכבר שילם את המחיר, אוחז בידו של הנער שעומד בפתח הדרך, ומראה לו שאפשר להתגבר על הכל.
אחד הלוחמים סיכם זאת במשפט שחודר ישר ללב: "כל מה שפצוע צה"ל צריך זה שמישהו יאמין שהוא מסוגל להתמודד ויש לו הרבה לתרום. בית ארזים נתן לי בדיוק את האמונה הזו".
הבית הזה חייב להתרחב - וזה תלוי בכם
המציאות הישראלית של השנה האחרונה הציבה בפנינו אתגר שאי אפשר להתעלם ממנו. בתי החולים מלאים בלוחמים שרק מחפשים את הדרך חזרה, וכפרי הנוער צמאים לדמויות מופת שיראו להם את הדרך.
הגיוס הנוכחי הוא לא "תרומה". הוא צו חירום חברתי. המטרה היא להכפיל את הפעילות. לקלוט עוד לוחמים שמחפשים משמעות, להרחיב את תוכנית "מעלות" לעוד ארבעה כפרי נוער, ולבנות כאן דור של מנהיגים שיודעים את מחיר המלחמה - ובוחרים בתקווה.
זו ההזדמנות שלכם להצדיע להם במעשים. הם בחרו, גם אחרי שנפצעו, להמשיך להאמין בישראל. עכשיו תורנו להאמין בהם.
להצטרפות לנבחרת התומכים בלוחמי בית ארזים - לחצו כאן