העזרה בדרך

לפני כשבועיים השתתפתי בכנס מעניין בנושא הסכסוך הישראלי-ערבי. בכנס השתתפו אנשים מכל קצוות הקשת הישראלית וגם קבוצה ערבית. בפאנל שבו השתתפתי קיימנו דיון מעמיק על העמדה הדתית בנושא הסכסוך.

בן שיחי היה רב חשוב המגדיר עצמו כחרדי (נניח לרגע את ההתנגדות הטבעית לקטלוגים השונים וכו'...), ואני הצגתי את העמדה הדתית-לאומית. הרבה דברים למדתי מהדיון הזה, בין השאר, גם מתוך הכישלון שחוויתי בהצגת העמדה שלי כך שתוכל להתקבל בלבבות השומעים.

יש דברים ששמחתי שאמרתי ויש דברים שבמחשבה שנייה, אולי הייתי אומר אחרת, או לפחות מנסח אחרת. אבל בכל אופן, במעמדים מעין אלה אני תמיד מזכיר לעצמי ש"לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון", ואנחנו צינור להעברת דברים, בתקווה שהדברים יהיו נקיים וכמה שיותר מבוררים ומדויקים. ועל התוצאות - איננו יכולים לשלוט. בתקווה שנוסיף טוב ככל יכולתנו.

הספר שהיה נר לרגליי במהלך המפגש ולפניו היה גם הפעם "הסוד הישראלי" של ד"ר אברהם לבני ז"ל, שהזכרנו כאן לא פעם. הסיבה לבחירה דווקא בספר הזה מבחינתי היא כי דווקא בו מצאתי את היכולת להסביר את החזון הישראלי בשפה אוניברסלית. מתוך הבנה רחבה של ההיסטוריה העולמית, האתגרים העולמיים והמסר הייחודי של העם היהודי.

בסיום הפאנל, כאשר המראיין שאל אותנו מהו החזון שלנו בנושא הסכסוך וכו', הרגשתי שדבריו של ד"ר לבני בספר הם הבשורה הכי אותנטית ומדויקת שהעולם צריך כיום לשמוע, כי כמו מילות הסיום של הספר, "גאולת ישראל איננה נוגעת לעם היהודי בלבד אלא לכלל העמים. שיבת ציון היא באמת תקוות העולם, הדרך היחידה לגאולתו" (הסוד הישראלי, עמ' 386).

אירוע דרמטי

הדריכות שמלווה את השבועות הנוכחיים, לקראת התקיפה באיראן היא, כך נדמה לי, לקראתו של אירוע בעל משמעות דרמטית לעתיד האנושות. הרוע והאכזריות של השלטון הרודני האיראני, בתוספת הצביעות האירופאית שמפנה כלפינו בקביעות אצבע מאשימה וכעת משמיעה קול ענות חלושה, מחייבים את ריסוקם המוחלט מעל פני האדמה. אולי זהו פשר הקשר בין מחיית עמלק בסיומה של פרשת בשלח ופרשת מתן תורה מייד לאחריה - כי כאשר הרוע מסתלק ונמחה מן העולם, הולך ומתגלה הטוב האלוהי בעוצמתו.

וכך כתב אחד מהפעילים ברשתות החברתיות לפני כשבוע: "כשהצליחו להגיע לעולם העדויות על הטבח שערכו שכירי האייתוללות באזרחי אירן, כשהגיעו התיעודים על ירי המקלעים והצלפים באזרחים המפגינים, על אולמות מלאים במוצאים להורג, על הסתרת היקף ההרג בידי המשטר, החלו להישמע ממנהיגי אירופה הצבועים קולות של שקט חרישי".

"אותם אנטישמים שמיהרו לגנות אותנו מלוא הפה על הרג האזרחים שחמאס כפה על נתיניו, דוגמת אירלנד, פשוט שתקו. סין שמיהרה לגנות אותנו ולהאשימנו בפשעי מלחמה, לא גינתה כלל את הרוצחים האיראניים, להיפך - היא גוננה על עצמאותו של משטר הדמים הרצחני. בכך מניעיהם האנטישמיים זעקו מלוא פה..."

גם ראש הממשלה נתניהו הצהיר: "השתיקה המחפירה של מדינות רבות באירופה על טבח האלפים ואולי הרבבות באיראן - השתיקה הזו מבטאת אובדן דרך וצביעות שאין כמוה..."

אלפים, רבבות... כל מי שקצת מכיר מה באמת עולל הרודן האכזר לאזרחיו, יודע שמדובר במספרים הרבה הרבה יותר גבוהים. לכן, כל מי שמצפה לישועה, לא יכול שלא לצפות למחיית שלטון הדמים הזה וכל גרורותיו בעולם, מעל פני האדמה.

ישראל בהיסטוריה העולמית

השבוע הגיע לידיי ספרו קטן הכמות אך רב האיכות של מר גבריאל שוקרון מרעננה (השם החתום על הספר הוא גבריאל בן רחל). גבריאל שחזר בתשובה ועלה לא מזמן מספרד, חובב היסטוריה אוטודידקט, קרא לספרו בשם "ישראל בהיסטוריה העולמית - פרשנות על תפקידו של עם ישראל בהיסטוריה".

בספר נוגע המחבר בהשפעת עם ישראל על ההיסטוריה מזוויות שונות ומקוריות. בין השאר הוא נוגע בסוגיות כגון: הופעת הציוויליזציה; הכתיבה הפונטית; פרשנות היסטורית מרתקת לפרשיות כי תבוא והאזינו; השפעת ישראל על תרבויות יוון, רומא, הדתות הגדולות ועד לגילוי אמריקה, המהפכות העולמיות ואפילו הבינה המלאכותית!

פרק מרתק במיוחד נוגע ישירות לעשרת הדיברות שבפרשת יתרו, וכותרתו "תפקידו של עם ישראל במאבק נגד העבדות לאורך ההיסטוריה". בפרק הזה סוקר המחבר את ההיסטוריה העתיקה והמודרנית של העבדות (עובדות מזעזעות!), וכיצד עם ישראל ותורתו יצרו מהפכה היסטורית של ממש, שהפכה כיום למובן מאליו העולמי.

מלחמת השחרור

"אין ספק כי התורה היא החוקה הראשונה בהיסטוריה המגנה את העבדות בין אדם לחברו, ומציבה תשתית שמטרתה לבטל את המוסד הזה מן היסוד. עקרון השוויון של כל בני האדם בפני ה' ובפני מערכת המשפט חוזר ונשנה לכל אורך הספרות התורנית. יתר על כן, הזיכרון הקולקטיבי שעם ישראל היה עבד במצרים ונגאל אך ורק על ידי הקדוש־ברוך־הוא, נושא בחובו מסר מהפכני: מעתה אין עוד מקום לשעבוד אדם לאדם - אלא אך ורק לשעבוד לה'..."

"כשמתבוננים בעשרת הדיברות, אפשר לראות עד כמה עיקרון זה חשוב לעם ישראל. בדיבר הראשון מתוך עשרת הדיברות (שמות כ, ב): "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים..." ה' מתגלה ומכריז כי פדה את ישראל מעבדות. לא מדובר רק בשחרור פיזי מן השעבוד במצרים, אלא בהענקת חירות אמיתית: הידיעה על נוכחותו הפעילה של ה' ועל חוקיו המנהיגים את העולם בכל רגע היא שמאפשרת לאדם להיות בן חורין באמת. ידיעה זו משחררת מן התלות בבני אדם ומן השעבוד ליצרים, ומעניקה לאדם כלים לבחור בחירות צודקות ונכונות".

המחבר מוסיף את מצוות השבת ליסוד המשחרר ממוסד העבדות וכך חתם את דבריו: "כל יהודי - בלי קשר לרמתו הדתית - כשהוא מברך את חברו ב'שבת שלום', רצוי שיזכור את עומק משמעות הביטוי. השבת אינה רק יום מנוחה נחמד, אלא הכרזה נצחית על שחרור האדם מעבדות בידי אדם, והעמדתו מול בוראו כבן חורין אמיתי".

כל מי שהפנים את ערכי האמת היסודיים שהנחילה תורתנו הקדושה לעולם, לא יוכל להישאר אדיש למה שמתחולל באיראן ובשאר ממשלות הזדון והעריצות בעולם.

העזרה בדרך, בעזרת ה'.

מתוך המאמר שיפורסם השבת בעלון באהבה ובאמונה של מכון מאיר