אל"מ (במיל') פרופ' גבי סיבוני מתארח באולפן ערוץ 7 ומספר כי המלחמה הייתה הקטליזטור הסופי להוצאת ספרו החדש "כנען - משיכון לתיקון" שעוסק בין היתר במחדלים שקדמו לשבעה באוקטובר.
"בספר יש לטע ביוגרפי קטן שמתייחס למקום ממנו באתי ואיך התעצבו עמדותי. לדעתי התיקון לחוליים של החברה יכול לבוא מהפריפריה", הוא פותח.
סיבוני, שצמח בחטיבת גולני, צבר ניסיון רב במילואים, בין היתר כראש מטה אוגדה במלחמת לבנון השנייה, ולדבריו העניק לו "תמונה מאוד בהירה לבעיות שיש בצבא ולדברים שנדרשים לתקן".
הוא מצביע על פער מטריד בתוך המבנה האנושי של צה"ל. "יש בידול בין כוחות היבשה לבין יחידות אחרות. הבנים שלי שירתו בגולני ובאלכסנדרוני, וכשאת רואה את החתך האנושי שם - אחד מבת עין ואחד מקריית ארבע - כולם אנשים שומרי מסורת - ציונות דתית. כשאת מסתכלת על יחידות כמו 8200, טייסים או חובלים, את רואה שינוי גדול. בפיקוד הבכיר, ככל שאת עולה בסולם הדרגות, הנציגים של הציבור הזה מתמעטים".
לדעתו, הפער הזה אינו רק חברתי, אלא תפיסתי: "יש איזה בידול בין התפיסה של המציאות של הדרגות הבכירות בצבא ובין התפיסה של החייל הפשוט".
הביקורת של סיבוני מחריפה כשהוא פונה לעבר מערכת המשפט. הוא מתאר תהליך של התפכחות כואבת:."למדנו בתיכון בצפת שמערכת המשפט של ישראל היא מאור ומופת לעולם. ככה גדלתי. עם הזמן, צעד אחרי צעד, ראיתי איך זה מתכרסם בתוכי, עד שהגענו למצב עכשיו שאני מסתכל בעיניים כלות במה שקרוי מערכת המשפט. אני אומר מילים קשות: מערכת רקובה ומושחתת".
כדוגמה לריקבון הוא מביא את פרשת הפצ"רית. "היתה שם חוות דעת של היועצת המשפטית לממשלה, שכנראה הייתה שקרית במודע לכאורה לבג"ץ. בג"ץ קיבל חוות דעת הזויה שאומרת שמוצו כל הכלים ולא מצאנו מי עשה את זה, בלי לשאול שאלה שילד בגן שואל: 'פוליגרף עשיתם?'. יש לי תחושה קשה מאוד שגם היועצת המשפטית לממשלה הייתה מעורבת בסיפור וגם נשיא בית המשפט העליון. יש פה כנראה התלכדות של המשולש הזה שבין הפצ"רית לבין היועצת המשפטית לבין נשיא בית המשפט העליון. בעוד חמישים שנה יסתכלו עלינו ויגידו: ככה נראתה סדום".
סיבוני מתייחס בספרו גם לסוגיית ועדת החקירה לטבח השבעה באוקטובר. בעוד שהדרישה הציבורית לוועדה ממלכתית גוברת, סיבוני מציב סימן שאלה גדול על המנגנון הקיים. "אני לא צריך ועדת חקירה כדי להבין מה הכשלים העיקריים, אבל כנראה שהיא נדרשת מבחינה ציבורית. אבל ועדת חקירה כזו חייבת לקום בהסכמה ציבורית רחבה. אני לא אאמין לוועדת חקירה שימנה השופט עמית. נשיא בית המשפט העליון יכול למנות גם את עצמו להיות ראש הוועדה - וזה יוצר חוסר אמון".
הוא טוען כי על הוועדה לבחון לא רק את המחדל המודיעיני והמבצעי אלא את "הקונספציה המשפטית" שסירסה את יכולת העמידה של צה"ל. "התפיסה המשפטית שנהגה פה לפני המלחמה גרמה לקטסטרופה. איבדנו את ההתייחסות לקו הפרימטר הביטחוני, לעובדה שהיינו חייבים להכניס שם חקלאים וכלי הנדסה 'במרכאות' לעבודה, ואף אחד לא דמיין שזה הולך לכיוון כזה עד שחמאסניק לקח RPG וירה מעבר לחומה".
נושא נוסף שחייב להיחקר לשיטתו הוא השפעת הסרבנות. הוא מסכם בקריאה להקמת ועדת חקירה במנגנון חדש, לא כזה שנשלט על ידי המערכת המשפטית הנוכחית. "יש לפעול להקמת ועדת חקירה לאומית בעלת אמון רחב, במנגנון שאינו החוק הקיים".