בישיבה משותפת של ועדת העלייה והקליטה והוועדה לזכויות הילד נדונה בעיית צבירת חובות למוסד לביטוח לאומי של תלמידים עולים בעיקר מאתיופיה, שמאחר ששולבו בכיתות הנמוכות לגילם סיימו את לימודיהם לאחר גיל 18. בגיל זה אמור צעיר לשלם ביטוח לאומי עבור עצמו. התברר כי הצעירים אינם יודעים על התשלום, ולכן צוברים קנסות והצמדה, והחוב תופח.
מנהל אגף הגבייה בביטוח הלאומי משה עמית אמר כי חוב הקרן של תלמיד כזה הוא כ-3,000 שקל (ללא קנסות והצמדה). לדבריו, "אין למוסד לביטוח לאומי אפשרות לוותר על החוב שכן הדבר יפגע במיצוי זכויות המבוטח".
מנכ"ל המועצה לשלום הילד ד"ר יצחק קדמן, שיזם את הדיון, אמר כי "הבעיה מתמקדת בעשרות תלמידים שחיו בקהילה ולא למדו בפנימיות ואשר הוריהם לא היו זכאים להבטחת הכנסה. מדובר בסכום קטן וחד פעמי מאחר שהמוסד לביטוח לאומי הסכים לוותר על הקנסות וההצמדה ואף הסכים לפריסת החוב מעבר למקובל".
יו"ר ועדת העלייה ח"כ קולט אביטל אמרה כי "יש לפתור מייד את החוב שהצטבר לכמה תלמידים שכלל לא היו מודעים לחובם לביטוח הלאומי עד שהגיעו להירשם לקופת חולים לאחר תום שירותם הצבאי". ח"כ אביטל הסבירה כי התיקון לחוק הביטוח הלאומי שעשוי לפתור את הבעיה פותר למעשה את הבעיה, אבל רק משנת 2002 ואילך, ובנוסף אינו פותר את הבעיה הרטרואקטיבית, ולפיכך אינו מכסה את המקרים המדוברים".
ראש מינהלת פרויקט נעל"ה (נוער עולה) אמר כי "המנהל ההתיישבותי כיסה את חובם של בוגרי פרויקט נעל"ה. עם זאת חשוב לקבל מהמוסד לביטוח לאומי את שמות הפונים שהם בוגרי נעל"ה כדי למנוע דרישה מהם לתשלום חובם בבואם להירשם לקופות החולים כארבע שנים לאחר הגיעם לגיל 18"
הוועדה שמעה גם מנציגי ארגוני העולים מאתיופיה כי הקהילה האתיופית בכללותה מוטרדת מכך שלא קיבלה מידע על אודות התשלום הנדרש למוסד לביטוח לאומי וזו הסיבה להצטברות חובות בקרב יוצאי העדה.
כתבנו חגי סרי לוי מוסר כי הוועדה קראה למשרדי הקליטה והחינוך לרכז עבודת מטה משותפת עם הביטוח הלאומי והסוכנות היהודית כדי לרכז נתונים מדויקים לגבי החייבים כסף לביטוח הלאומי ולעשות זאת בתוך חודשיים. הביטוח הלאומי הסכים להקפיא את חובות התלמידים לאחר קבלת הרשימות המדויקות מעבודת המטה המשותפת למשך חודשיים. כמו כן דרשה הוועדה מהביטוח הלאומי להעביר מייד לנעל"ה את שמות הבוגרים שלו כדי שהמינהל ההתיישבותי יכסה את חובם.
(ח)
מנהל אגף הגבייה בביטוח הלאומי משה עמית אמר כי חוב הקרן של תלמיד כזה הוא כ-3,000 שקל (ללא קנסות והצמדה). לדבריו, "אין למוסד לביטוח לאומי אפשרות לוותר על החוב שכן הדבר יפגע במיצוי זכויות המבוטח".
מנכ"ל המועצה לשלום הילד ד"ר יצחק קדמן, שיזם את הדיון, אמר כי "הבעיה מתמקדת בעשרות תלמידים שחיו בקהילה ולא למדו בפנימיות ואשר הוריהם לא היו זכאים להבטחת הכנסה. מדובר בסכום קטן וחד פעמי מאחר שהמוסד לביטוח לאומי הסכים לוותר על הקנסות וההצמדה ואף הסכים לפריסת החוב מעבר למקובל".
יו"ר ועדת העלייה ח"כ קולט אביטל אמרה כי "יש לפתור מייד את החוב שהצטבר לכמה תלמידים שכלל לא היו מודעים לחובם לביטוח הלאומי עד שהגיעו להירשם לקופת חולים לאחר תום שירותם הצבאי". ח"כ אביטל הסבירה כי התיקון לחוק הביטוח הלאומי שעשוי לפתור את הבעיה פותר למעשה את הבעיה, אבל רק משנת 2002 ואילך, ובנוסף אינו פותר את הבעיה הרטרואקטיבית, ולפיכך אינו מכסה את המקרים המדוברים".
ראש מינהלת פרויקט נעל"ה (נוער עולה) אמר כי "המנהל ההתיישבותי כיסה את חובם של בוגרי פרויקט נעל"ה. עם זאת חשוב לקבל מהמוסד לביטוח לאומי את שמות הפונים שהם בוגרי נעל"ה כדי למנוע דרישה מהם לתשלום חובם בבואם להירשם לקופות החולים כארבע שנים לאחר הגיעם לגיל 18"
הוועדה שמעה גם מנציגי ארגוני העולים מאתיופיה כי הקהילה האתיופית בכללותה מוטרדת מכך שלא קיבלה מידע על אודות התשלום הנדרש למוסד לביטוח לאומי וזו הסיבה להצטברות חובות בקרב יוצאי העדה.
כתבנו חגי סרי לוי מוסר כי הוועדה קראה למשרדי הקליטה והחינוך לרכז עבודת מטה משותפת עם הביטוח הלאומי והסוכנות היהודית כדי לרכז נתונים מדויקים לגבי החייבים כסף לביטוח הלאומי ולעשות זאת בתוך חודשיים. הביטוח הלאומי הסכים להקפיא את חובות התלמידים לאחר קבלת הרשימות המדויקות מעבודת המטה המשותפת למשך חודשיים. כמו כן דרשה הוועדה מהביטוח הלאומי להעביר מייד לנעל"ה את שמות הבוגרים שלו כדי שהמינהל ההתיישבותי יכסה את חובם.
(ח)