יש מספר אחד שצריך לזכור מהדיון בוועדת החוקה של הכנסת שהתקיים השבוע: 1.2 אחוז. זה שיעור התלונות נגד שוטרים שמגיעות להעמדה לדין.
מתוך כל מאה אזרחים שטורחים להגיש תלונה על אלימות משטרתית, רק אחד ושני עשירונים יראו את השוטר שפגע בהם עומד בפני שופט. השאר? רובם לא ייחקרו בכלל. חלקם לא יזכו אפילו לטיפול משמעתי. התיק ייסגר, השוטר ימשיך לשרת, והאזרח יישאר עם החבורות ועם התחושה שאין לו למי לפנות.
את הנתונים האלה הציגה בכנסת הסניגורית הציבורית הארצית, עו"ד מיסד-כנען, בדיון על הצעת החוק להוציא את מח"ש מהפרקליטות.
היא לא באה מהאופוזיציה. היא לא פעילה פוליטית. היא הייתה חברה בצוות המקצועי שבחן את מח"ש, והיא נמנתה עם הרוב שהמליץ על שינוי.
מה שהיא אמרה בדיון היה פשוט וכואב: "בשנת 1992, כשהוציאו את מח"ש מהמשטרה, זו הייתה הזדמנות היסטורית שהוחמצה. היא נבלעה בתוך הפרקליטות וזה היה משגה גדול. את עיקר המחיר על הטעות הקודמת שילם הציבור, שספג במשך 34 שנים אלימות משטרתית".
34 שנים. דור וחצי של אזרחים שהתלוננו לשווא.
למה מח"ש לא עובדת? התשובה פשוטה עד כאב. הפרקליטות ניזונה מהמשטרה. כל יום, כל תיק, כל כתב אישום - הפרקליטות צריכה את המשטרה. זו לא קונספירציה, זה מבנה. קשה לנשוך את היד שמאכילה אותך, גם אם היד הזו לפעמים מכה אזרחים.
כשמח"ש יושבת בתוך הפרקליטות, היא חלק מהמשפחה. והמשפחה הזו צריכה לשמור על יחסים טובים עם המשטרה. אז מה אם שוטר הכה עצור? אז מה אם היו מקרים חוזרים ונשנים? יש שיקולים. יש מערכת יחסים. יש אפקט מצנן שצריך להיזהר ממנו - חלילה שהשוטרים יפחדו לעשות את עבודתם.
אלא שבזמן שדאגו לאפקט המצנן על השוטרים, נוצר אפקט מצנן הפוך - על האזרחים. אנשים פשוט הפסיקו להתלונן. למה לטרוח? התיק ייסגר בכל מקרה.
נציגת הייעוץ המשפטי לממשלה התנגדה להצעה בחריפות. "מודל חסר תקדים", היא אמרה. "סותר עקרונות יסוד". "חשש לפוליטיזציה".
יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, ענה לה תשובה שקשה להתווכח איתה: "הטענה כאילו עד עכשיו הכל היה זהב טהור ופתאום מח"ש תהפוך לפוליטית - ראוי היה שלא תיטען".
הוא צודק. מח"ש כבר עברה פוליטיזציה, רק מכיוון אחר. היא הפכה לשבויה של האינטרסים של מערכת התביעה. היא לא משרתת את הציבור, היא משרתת את הפרקליטות. וכשהפרקליטות צריכה את המשטרה - מח"ש משלמת את המחיר, והאזרחים משלמים אחריה.
הסניגורית הציבורית הזהירה בצדק שצריך להיזהר באופן היישום. "חשבו על מצב שבו שר המשפטים לא יהיה מהצד הפוליטי שלכם", היא אמרה. זו אזהרה חשובה. מנגנון המינוי חייב להיות מאוזן ומקצועי.
אבל השאלה היא לא אם לשנות. השאלה היא איך לשנות. 34 שנים של כישלון הן מספיק זמן כדי להבין שהמצב הקיים לא עובד. 1.2 אחוז העמדה לדין זו לא מערכת שמתפקדת, זו מערכת שמעמידה פנים.
אפשר להתווכח על הפרטים. אפשר לדרוש איזונים נוספים. אבל מי שמתנגד לעצם השינוי, מי שרוצה להשאיר את מח"ש בתוך הפרקליטות, צריך להסביר לאותם 98.8 אחוז מהמתלוננים למה התלונה שלהם נסגרה.
הכותב הוא הפרשן הפוליטי של עיתון 'המבשר'