
מבלי לזלזל בחומרת האישומים נגד אחיו של ראש השב"כ, ומבלי להיכנס לדיון על השאלה האם אכן יורשע, ומדוע במקרים דומים מאוד המדינה אפילו לא טרחה להגיש כתבי אישום, בוודאי לא בסעיפים חמורים כל כך, יש כאן נקודה אחת חשובה שחייבים להאיר עליה בזרקור - הניסיון לחסל את ראש השב"כ הנכנס, או למצער 'להחזיק אותו בגרון' כמיטב המסורת.
נדמה שהאליטות הישראליות לא הפנימו עדיין שמינויו של זיני הוא סיפור גמור, נעול וחתום. הוא ראש השב"כ המכהן ואין בלתו, הוא לא יפרוש מוקדם, הוא לא יתפטר, הוא לא מתכנן להרים ידיים או להיבהל והוא לא מתקפל. הוא כאן כדי למלא את הקדנציה שלו ולעשות את עבודתו נאמנה, בניגוד לקודמו, למשל.
אין שום דרך אחרת להסביר את הטרללת סביב התיק של אחיו מלבד איזה חלום נואש להדיח את זיני האח באמצעותו (כך גם בניסיון לפרסם איזה שהוא סעיף עקיף במינוי שאמור להשפיע בשאלה הזו). אין שום דרך אחרת להסביר את צווי איסור הפרסום המוזרים וחסרי התוחלת, את השמועות המונפצות שזכו להדהוד על ידי כתבים במהדורות חדשות נחשבות על הברחת רחפנים ואמצעים שמסייעים ללחימה, שלא הייתה ולא נבראה, ואפילו משל לא הייתה.
מינוי זיני היה לבטח ההישג הכי עמוק ומשמעותי של ראש הממשלה בזירה הפוליטית הפנים ישראלית בקדנציה הנוכחית. לראשונה עומד בראש השב"כ בן למחנה האמוני והמסורתי, יהודי שמאמין ביהדותו, שיודע להבדיל בין שחור ללבן, להבחין בין אויב לאוהב, מהסוג שלא נופל במלכודות דבש פרוגרסיביות על הכלת נרטיב של היריב, כמו שראינו אצל קודמיו במסמכים שחשף ראש הממשלה בחמישי בערב. והם מפחדים. אוהו מפחדים.
הם יודעים שהפצ"רית היא רק הסנונית הראשונה, הם מבינים שזיני עשוי לנקות את המערכת ביס אחרי ביס, לטהר אותה מהדיפ סטייט ומהכסת"ח ההדדי. הם מבינים שבמקרה של 'התנגשות רשויות' כמו זה שעשוי להזדמן כעת, עם הדרישה המופרעת והחצופה של הבג"ץ מראש הממשלה לנמק מדוע השר לביטחון לאומי עדיין מכהן בתפקידו, זיני יעשה את הדבר הנכון מבחינה דמוקרטית, ולא מבחינה משפטוקרטית.
הם מבינים שלראשונה, המשטרה החשאית של ישראל, הגוף שהיה הכי מאיים ומסוכן עבור אנשי ימין מעצם היותם כאלו, עשויה להפוך לגוף מקצועי שאשכרה מתמקד בביטחון ישראל ובהגנתה כמדינה יהודית ודמוקרטית.
זה מפחיד אותם.
לכן היה פה מסע ציד חסר תקדים בעוצמתו, וגם בטיפשות שנזלה ממנו לעיתים, כדי לנסות לטרפד את המינוי. לכן גם עכשיו אנחנו רואים סיקור חסר פרופורציות לעבירה שבקושי נספרת בימי שגרה, שעבר אותה בכלל אח של, רק בגלל הסיכוי איכשהו להדביק את זה לראש השב"כ, שייצמד לו איזה כתם, שיפחד קצת, שייבהל, שיישר קו, שייסוג.
נשאר לנו, המחנה האמוני, לתמוך בכל הכוח בדוד זיני, לעודד אותו להתעלם מרעשי הרקע, מההצקות, מהרדיפה. לך בכוחך זה והושע את ישראל.