בטורו ב"ידיעות אחרונות" מתייחס חנוך דאום ל"תופעת" מרדכי דוד ולתגובות הסוערות לפעולות המחאה שלו, ובראשן חסימת בכירים לשעבר כמו השופט בדימוס אהרון ברק, ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ואיש הפרסום רני רהב.
דאום טוען כי השיח הציבורי מתמקד לאחרונה בשאלה אחת: "מי התחיל עם חסימות הכבישים ומי רק הציב מראה". לדבריו, זהו דיון שאינו חשוב כלל ואינו רלוונטי.
הוא מביא דוגמאות משני הצדדים למחאות קשות שהיו בעבר - נגד טלי גוטליב ועמיחי שיקלי במהלך מחאת הרפורמה, ומנגד מול בתיהם של זאב אלקין וניר אורבך בתקופת ממשלת בנט.
"ואז מתפרץ דיון צדדי על כך שמרדכי דוד חוסם ספציפית אנשים, בעוד המחאות בקפלן חסמו כביש כללי", ממשיך דאום ומפרט: "ואז עונים העונים שלחסום ספציפית דווקא עושה פחות נזק, ואז עונים העונים לעונים שמרדכי דוד מחובק על ידי השלטון וזה מה שנורא בו, והעונים לעונים שענו לעונים עונים שיאיר גולן עצמו צר על המספרה של שרה נתניהו ולזימי שרפה משהו באיזה כביש - והוויכוח מתלהט והולך".
דאום קובע כי הדיון בשאלה "מי התחיל" אינו רלוונטי ואף מיותר, אם יש הסכמה שמדובר במעשה פסול: "מה זה לעזאזל משנה מי היה קודם, אם יש הסכמה רחבה שהמחאות הלכו רחוק מדי, וראוי להפסיק עם חסימות כבישים וחסימות אנשים".
באשר לחסימת השופט בדימוס אהרון ברק, כותב דאום: "לראות את הפרחח הזה עומד ומגדף את אהרון ברק - זה מעורר קבס. באמת הופך את הבטן".
לסיום מדגיש דאום עד כמה אין לכך סוף, ומתאר תרחיש עתידי שבו מישהו יחליט לנקום ולחסום את מרדכי דוד עצמו: "אני מניח שהדר מוכתר תגיע לחסום את מי שחסם את מרדכי דוד, ואז יבוא מי שיחסום את הדר מוכתר, ואז יגיע רועי סטאר לחסום את מי שחסם את הדר מוכתר, ולאט־לאט תהיה לנו שרשרת אנושית של חוסמים וחסומים שיעמדו במשך שנים בלי יכולת לזוז. וואלה יופי".