יש רגעים בהיסטוריה שלא שוכחים.
עבור רבים במחנה הלאומי, גירוש גוש קטיף הוא רגע כזה. לא רק בגלל הכאב והחורבן, אלא בגלל ההבנה המטלטלת שנולדה אז: גם כשאתה צודק, גם כשאתה הרוב - אם אין לך כוח אמיתי במקום שבו מתקבלות ההחלטות, אתה עלול להפסיד.
לאחר הגירוש נולד שינוי תפיסתי ומחשבתי. והוא היה הקדימון לשינוי הגישה.
בשנת 2009, על רקע לחצים בינלאומיים כבדים ועם כניסתו של ממשל אמריקני עוין להתיישבות, הבינו יוסי דגן, יעקב וינברגר ויוני הישראלי שהמאבק על ארץ ישראל לא יכול להתנהל עוד מהשוליים. לא בהפגנות, לא בתחנונים, ולא בסיסמאות.
אם העם ימני - ומפלגת השלטון היא הליכוד - השאלה האמיתית היא מי מוביל את הליכוד, ואילו אנשים מקבלים בו כוח.
לא מחכים לבחירות - מתפקדים עכשיו, כדי לקבוע מי יוביל.
כך הוקמה קבוצת "הליכוד שלי". לא כתנועת מחאה, מה שהציבור הימני היה מורגל בו בעבר, אלא כתנועת השפעה פוליטית חזקה. קבוצה שקמה מהשטח, כדי לשים יד על הגה השלטון.
מאז, במשך יותר מעשור, פועלת הקבוצה בעקביות ובנחישות בתוך המפלגה, ומובילה שינוי עמוק: ממגננה להובלה, מהתנצלות למשילות. והעשייה בשטח מעידה יותר מהכל: בזכות פעילות הקבוצה הוקמו ישובים חדשים, הוסדרו יישובים קיימים, אושרו עשרות אלפי יחידות דיור, והתבצעו השקעות חסרות תקדים בתשתיות תחבורה, מים, חשמל ותקשורת ביהודה ושומרון.
אבל אולי השינוי החשוב ביותר אינו נראה לעין. זה השינוי שנולד שם לאחר הגירוש, מתוך ההבנה שהציבור שארץ ישראל חשובה לו, חייב להיות במקום במקום בו מתקבלות החלטות.
דרך אלפי מתפקדים מחויבים בקבוצה, נוצר כוח פוליטי ברור שאומר לחברי הכנסת:
אם ארץ ישראל בראש סדר העדיפויות שלך - אנחנו מאחוריך. ואם לא - אנחנו נדע גם לקדם אחרים.
זהו השינוי בדרך שבה נבחרי הציבור מבינים למי הם חייבים דין וחשבון.
כך הובלו מהלכים שבעבר נחשבו בלתי אפשריים: ביטול חוק ההתנתקות בצפון השומרון, שינוי עמדות המדינה בבג"ץ מהריסה להסדרה, קידום חקיקה והחלטות ממשלה בעלות משמעות לאומית עמוקה, וחיזוק תחומי החינוך, התרבות והאקדמיה - ובראשם הפיכת מכללת אריאל לאוניברסיטה מתוקצבת. במקביל, פעלה הקבוצה בזירה המדינית וההסברתית בעולם, כדי לשנות את השיח על יהודה ושומרון ולבסס את צדקת הדרך.
ברוך השם להצלחה שותפים רבים גם ממפלגות אחרות, ובקדנציה הזו יש רבים וטובים בעמדת מפתח. אבל אין תחליף לפעילות במפלגת השלטון, מפלגת העם הגדולה. כמו שראינו בהתנתקות ובמהלכים לבלימת ההקפאה, הכח של ההתיישבות בליכוד קובע את כיוון הספינה כולה. כשאנחנו חלשים - הימין בחוץ, וכשאנחנו חזקים - יש קואליציית ימין אמיתית שגם מבצעת מדיניות ימין.
"ריבונות - זה בידיים שלך" זה לא סלוגן. זו אחריות. שלך. עכשיו.
והיום, יוצאת קבוצת 'הליכוד שלי' בקמפיין מתפקדים רחב תחת השם "ריבונות - זה בידיים שלך".
מובילי הקמפיין שנמצאים בתוך נבכי המערכת הפוליטית, מזהים שאנחנו שוב בנקודת הכרעה. הבחירות קרבות, גם הפריימריז בליכוד, וההחלטות שיתקבלו בשנים הקרובות - בתחומי הריבונות, מערכת המשפט, הביטחון וההתיישבות - יעצבו את דמותה של המדינה לדורות. והן לא ייקבעו ביום הבחירות, אלא בפריימריז, בזהות המנהיגים, ובכוח שמאחוריהם.
“לכן, מי שמתפקד לא רק מצביע", אומרים בקבוצת "הליכוד שלי" - “הוא משפיע. הוא קובע. והוא לוקח אחריות על איך ייראו השנים הקרובות". זו הכרעה שכל אחד יכול להיות חלק ממנה.
"אם נחיל ריבונות - זה באמת בידיים שלך" הם אומרים.
זה לא עוד קמפיין. זו ההזדמנות שלך להשפיע באמת.