אולימפיאדת החורף שנפתחה באצטדיון סן סירו במילנו מחווירה אל מול אולימפיאדת השנאה הוותיקה המתקיימת במדינת ישראל ושוברת, בכל יום מחדש, שיאים חדשים, בענפי השנאה השונים.
צפוף מאוד בתחרויות, מאתגר ומורכב ביותר לבחור את המנצחים בכל ענף וענף, מהיאבקות בוץ, דרך שחייה צורנית במי אפסיים, עבור לזריקת רעל למרחקים ארוכים, קליעה למטרה, וכלה באליפות הטלת חרוזי רעל.
צפוף מאוד בצמרת אולימפיאדת השנאה היומית, צפוף עד כדי מחנק, האתגר והמורכבות לדרג את הצמרת תובע מאמצים עילאיים, רבים מידי הנאבקים במחישות כדי לזכות להתייצב על פודיום השנאה.
חברי ועדת השופטים אובדי עצות, השיאים נשברים כמעט בכל שעה עגולה, שיא מאפיל על קודמו ומייצר תקוות חדשות כי נשברו כל השיאים, ולא היא.
זוהי האולימפיאדה הראשונה בתבל בה המתמודדים הינם בני גיל העמידה, חלקם באים בימים וחלקם עתידם מאחוריהם, למרות זאת הם מציגים ביצועים מעוררי התפעלות עטופה בחמלה.
נכון לכתיבת שורות אלה רבים המתמודדים על מדליות הזהב במספר ענפי שנאה מגוונים, כמו בענף עלילות הדם, בענף המרד והמרי, בענף דיבת הארץ, בענף הגזענות, בענף הגזלייטינג , בענף סוכן הכאוס, בענף הגזען, בענף השוביניסט, בענף האוטו אנטישמי, בענף המנאץ, מחרף ומגדף.
כרטיס הכניסה לאולימפיאדת השנאה היה שילוב ותערובת מזוקקת של שנאה ותיעוב וכל המרבה הרי זה משובח.
בימים שקדמו לפתיחת האולימפיאדה נעשו מיונים ראשונים, התקבצו ובאו באופן עצמאי, אחרים עם מלווים מארצות תבל השונות, חלקם עם הליכונים.
בהם ראשי ממשלה לשעבר, שרים, נבחרי ציבור, גנרלים על דרגותיהם ועיטוריהם, אנשי אקדמיה, תקשורת, משפט, כלכלה, יחצ"נים, תועמלנים, חבורות חבורות המתאמנות שנים רבות ומתמחים בספורט השנאה.
כל אחד מהם מייחל לרגע החשוב בחייו, לזכות בתואר אלוף השנאה, לעמוד על הפודיום ולהניף את גביע השנאה.
השופטים לא ידעו נפשם, ההכרעה הייתה קשה מאוד, מאתגרת ומורכבת, אחד הפגין יכולות לולייניות של גזענות והמלצות על סלקציה בין גזעית, שני פעל ללא לאות להוביל חלקים מהעם לבית הדין הבינלאומי בהאג, שלישי נהנה עד בלי די מריח הפשיזם אותו הוא משפריץ לכל עבר, רביעי הניף לפיד בוער וצעד בגאון לעבר הבסטיליה הישראלית.
השופטים טבעו בים ההיצע העצום אלופים בהסתה, במרי אזרחי, בחינוך מחדש במחנות, בהחרמת אזרחים, בפגיעה בחוסן הלאומי, הציגו מומחיותם, משוועים לעלות על הפודיום, פודיום השנאה.
השופטים שלא ידעו נפשם משפע השנאה המזוקקת המוצעת לפניהם, החליטו, לאחר שישבו על המדוכה יום וליל לחלק את האלופים לקטגוריות.
הקטגוריה הראשונה הייתה של ראשי ממשלה, גם כאלה שכיהנו חצי שעה או כיהנו כחליפים, לצידם שרים ממורמרים ומתוסכלים ונבחרי ציבור שאיבדו את הציבור, ועל מצחם אותות של קין.
בקטגוריה השנייה התכנסו רבי אלופים, גנרלים, רבי ניצבים, ראשי זרועות הביטחון, גם כאלה שזכו לאותות של קלון וביזיון ועוטרו במדליות של כישלון.
הקטגוריה השלישית הורכבה מתועמלנים, אנשי הנדסת תודעה, מלחכי פינכה, כתבי חצר, ולצידם, אנשי אקדמיה, כלכלה, משפט וחברה.
המתח בשיאו, המאבק צמוד, נכון לכתיבת שורות אלה, בחמישייה המובילה נמצאים מעלילי עלילות הדם, מחוללי הכאוס הלאומי, מבאישי ריחה של מדינת ישראל בעולם, דיקטטורים הנושאים לשווא את דגל הדמוקרטיה, וסוגר את החמישייה הגזען, שונא מחצית מהעם על רקע גזעני ושוביניסט מחליא.
התחרות בעיצומה, מדליות הזהב מוכנות והן רבות, הפודיום מצוחצח, דגלי המהפכה והשנאה הונפו, תקציבי עתק יועדו לאולימפיאדת השנאה על ידי עמותות וארגונים עלומי שם.
צוות השופטים תולש את שערות אפו, יש כל כך הרבה מועמדים ראויים, מצוינים, עתירי מעש ומחוללי שנאה וצריך לבחור רק שלושה.
אולימפיאדת החורף במדינת ישראל בעיצומה, מי יתייצבו על הפודיום? התחרות קשה, אינני מקנא בשופטים.
הגיעה העת להכריז על אולימפיאדה של אהבה.