נדמה היה לרגע שאנחנו בפתח עידן חדש. הקמת חטיבת "חשמונאים" וההיענות מהשטח נתנו תקווה שצה"ל מבין סוף סוף איך לגייס חרדים: באמצעות יצירת מרחב מוגן המכבד את אורח חייהם.
אולם טיוטת פקודת המטכ"ל החדשה שנחשפה, טורפת את הקלפים ומוכיחה שמישהו בצמרת הצבא מעדיף לרצות את ארגוני המגדר מאשר לנצח במלחמה.
במקום לייצר "שמורת טבע" שתאפשר לחרדי לשרת בראש שקט, הצבא יצר מלכודת. הפקודה החדשה אינה עומדת בפני עצמה, אלא כפופה לפקודת "השירות המשותף". המשמעות ברורה: הערכים הליברליים והערבוב המגדרי הם עדיין הכלל העליון. הטיוטה קובעת חד-משמעית ששירותם של אחרים לא ייפגע בגלל החרדים, אך מתעלמת לחלוטין מהצורך להגן על החייל החרדי מפני אורח החיים החילוני. במבחן המציאות, כשיש התנגשות ערכים - הפרוגרס ינצח.
גם ההבטחות למפקדים דתיים מתגלות כריקות מתוכן. הפקודה משאירה פתח רחב ל"חריגים", המאפשר לכל תת-אלוף להציב מפקדים חילונים על יחידות חרדיות ללא שום מנגנון בקרה. יתרה מכך, אופק השירות של החרדים נחסם; אין התייחסות למסלולי קצונה בכירה או תפקידים מקצועיים בהפרדה. המסר העולה הוא שהחרדים רצויים רק כלוחמים פשוטים ("בשר תותחים"), אך אם ירצו להתקדם או לרכוש מקצוע - ייאלצו לוותר על עקרונותיהם ולהתערבב.
ומה לגבי ההגנה המערכתית? בעוד ליוהל"ם (יועצת הרמטכ"ל למגדר) יש סמכויות נרחבות, "יועץ הרמטכ"ל לענייני חרדים" הוא תפקיד ייעוצי בלבד, חסר שיניים ונטול יכולת אכיפה. גם הזכות לשרת במסלול חרדי אינה מובטחת, אלא מוגדרת כבקשה שהצבא רשאי לדחות משיקולי מערכת.
בשורות התחתונות, הטיוטה הזו היא תעודת עניות לצה"ל. היא מבהירה לחרדים: "רוצים אתכם, אבל בתנאים שלנו". הרמטכ"ל עומד בפני בחירה - ביטחון המדינה וגיוס אמת, או כניעה לתכתיבי ארגוני השמאל והמשפטנים. אם המסמך הזה יאושר, הוא יקבור את האמון שנבנה בעמל רב וישאיר את חטיבת חשמונאים כקוריוז חולף. כדי להצליח, צריך לגנוז את הטיוטה הזו ולהתחיל מחדש, הפעם באמת.
הכותב הוא יוצר ומגיש הפודקאסט "על המשמעות"