מיום שעלה לשלטון ימין על מלא, ירדה החיוניות במצב רוחם של אויבינו סביב.
משהועלתה על ידי שר המשפטים יריב לוין הרפורמה המשפטית כיוזמה מעשית, החלה הדאגה לכרסם בליבם ובמוחם, פן יבולע לבג"ץ, הוא הבג"ץ שניתן תמיד לבקש את חסותו ולעתור באמצעותו את עתירותיהם, המאפשרות להם לנשוך ולנגוס שוב ושוב בקיום היהודי בארץ ישראל.
אולם מעֵת שנשמעו תרועות מלחמה במחנה השמאל, והממשלה והמצביעים לה, נתפסו במחנה השמאל כאויב מר , האויב בהא הידיעה - שפשפו אויבינו את עיניהם בהנאה, כאינם מאמינים במהפך התודעתי שֶחל חברה הישראלית יהודית. לתדהמתם מרצדים לפניהם על המרקע 25 שעות ביממה, פרצופים קפלניסטים זועמים, השרויים תחת התקפת אמוק מול האויב במגמה לחסלו באמצעים אגרסיביים, באלימות מילולית ופיזית נמשכת ובלתי מתפשרת.
ועד כדי, שתכסיסים מחוכמים פרי הראש היהודי, בהם נעשה שימוש לאורך שנים כאמצעי להכות באיום הערבי מוסלמי - מופנים עתה, בצורה זו או אחרת, בקום ועשה או בשב ואל תעשה, כנגד מחנה הימין והדתיים, כנגד ישראל השניה.
בני דודנו במזרח התיכון, החלו להפנים את גודל הנס שקורה להם, ואת עומק הטיפשות שאחזה ב'אליטה' הישראלית. ומכאן ואילך התרעננה וקמה לתחייה בבתי ובשווקי המזרח התיכון התקווה להשמדת מדינת היהודים, והתהילות לאללה הדהדו במסגדי עזה. לערבים ולמוסלמים הייתה אורה ושמחה, וקינה תהיה לנו.
הפרסומים המגמתיים אודות ירידה חדה הצפויה בכלכלת ישראל, ומשיכת השקעות מישראל, וכל שכן ההכרזות הרועשות לסרב לשרת בחיל האויר, וביחידות נוספות, וקריאות "ביבי, לא יהיה לך צבא", גרמה לחברה הערבית הסובבת לומר לעצמה "היינו כחולמים". והדובדבן שבקצפת, הוא חיצי רעל לשוניים שוצפים וקוצפים של בכירים בממשלות ישראל ובגופי הביטחון, כלפי רוה"מ נתניהו והממשלה הנבחרת.
עוד מלקקים בני דודנו את הקצפת, והנה מספר אקורדים מטרידים מעיבים במקצת על החגיגה ההרמונית המוסלמית. האחד, המכות החודרניות של צה"ל באיראן, חיזבאללה, סוריה, תימן, קטאר, עזה, ובהנהגה והפיקוד החמאסי. השני, האיפוק העקבי באגף הימני הישראלי, שלא להגיב באלימות שכנגד, איפוק שלא מאפשר פריצת מלחמת אחים בתוכנוּ. השלישי, מינויו של השופט אשר קולה כנציב השופטים, ומינויו של האלוף דוד זיני, איש מלחמה וציוני לוהט, לשמש בפועל כראש השב"כ.
העליות והירידות במצב רוחם של אויבי ישראל, שמחה ואופטימיות מחד גיסא, ושגרה או עצב וכעס או ייאוש זמני לאידך גיסא, כל הללו מהווים ברומטר יעיל לזהות על פיו, מה טוב לישראל ומה טוב לישמעאל ורע לישראל. התופעות בחברה הישראלי שמרימות אל-על את המורל אצל השואפים להשמדתנו, צריכות לעורר אזעקות עולות ויורדות בכל רחבי המדינה, ובכל מרחבי הנפש היהודית - ולהיפך.
להרחבת הפאזל נוסיף דוגמאות. לאורך כשנתיים השתפר פלאים מזג הרוח בקרב החמאס ותומכיו ובים הערבי בכלל, בשל התעקשותה העקבית של ישראל הרשמית, לשים בראש יעדיה את הצלת החטופים, מה שהביא בהכרח להימנעותו השיטתית של צה"ל מפעולות כירורגיות כבדות, להתמשכות המלחמה, ולחשיפת חיילי צה"ל לפיגועים קשים. ועלולה גם לגבות חלילה מחיר אסטרטגי קשה בדמות ישות מדינית פלשתינית בעזה.
הרעיון לפטר את השר בן גביר מכוח פסיקת בג"ץ; המקלות הגסים שנתקעו בגלגלי חקירת הפצרי"ת; האיזוק המשפטי הקשה בו נתון רוה"מ נתניהו אשר גוזל ממנו כוחות וימים וחודשים בבית המשפט. כיוצא בזה העוולות שמבצע המנהל האזרחי כלפי יהודים בהשוואה לערבים, בהקצאת קרקעות; 'שחרורם' הכפוי מצה"ל של מפקדים ניציים בני הציונות הדתית. כל אלה הם ממין התהליכים שמחממים את לבם של החפצים להשליכנו לים במקרה הטוב, ולשחוט את ילדינו במקרה הרע.
ומנגד, הפקעת מינוי נציב שירות המדינה מידי בג"ץ; הקמת חוות בשומרון; וה'חשש' שבבחירות הקרובות יעלה כוחו של הימין, סודקים את שדרת מצב הרוח בקרֶב שכנינו תאבי הדם היהודי, יהודי סתם, בלא חותמת כשרות מיוחדת.
סוף דבר - אתם, המנהיגים, המפקדים, המפגינים, המשפטנים, והפטפטנים בכלי התקשורת, ומי לא - אנא שימו בין עיניכם, את נייר הלקמוס המזרח תיכוני, את המצפן הנכון, לדעת על פיו, מה מותר וחובה לעשות, ומה אסור וחרפה לעשות. זה הכלל: התנהלותנו בסגנון המדאיג את אויבינו היא הכרחית לנו, היא אהובה, חכמה, וצודקת!!! ולעומתה באגף הנגדי, התנהלות אשר אויבינו שמחים בגינה היא מסוכנת לישראל, ומטומטמת!
בזמנו התבטא דוד בן גוריון "הנשק הסודי שלנו הוא טמטומם של הערבים". בימים טעונים אלה, נשקם הבלתי סודי של הערבים הוא הטמטום שלנו - ליתר דיוק, של חלקים מתוכנוּ. ואמר דוד המלך: פֶּן־תִּשְׂמַ֙חְנָה֙ בְּנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים פֶּֽן־תַּעֲלֹ֖זְנָה בְּנ֥וֹת הָעֲרֵלִֽים: (שמואל ב א,כ).