לפני יותר משלושה עשורים הניח פרופ' זליג אשחר ממכון ויצמן למדע, שהלך לעולמו לפני כמה חודשים, את התשתית לסוג חדש של טיפולים בסרטן - הנדסה גנטית של תאי המערכת החיסונית של החולה כך שיפעלו נגד מטרה ספציפית בגופו.
כעת, במחקר המתפרסם היום בכתב-העת המדעי PNAS מציג צוות מחקר בינלאומי בהובלה משותפת של מדעני מכון ויצמן למדע ומדעני אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס שימוש ראשון בשיטה שפיתח פרופ' אשחר ומכונה CAR-T, לטיפול באלצהיימר.
הממצאים במודל אלצהיימר בעכברים הציגו תוצאות מבטיחות ועשויים לסלול בעתיד את הדרך לטיפול באלצהיימר ובמחלות מוח ניווניות אחרות. אוכלוסיית העולם מזדקנת, ומחלות מוח ניווניות ובפרט אלצהיימר הן בעיה בריאותית הולכת ומחריפה. היעילות של הטיפולים הקיימים, כולל טיפולים חדשים שאושרו לאחרונה, עדיין אינה מוכחת דיה, וקיים צורך דחוף בטיפולים חדשים.
אחד מסימני ההיכר המרכזיים של אלצהיימר הוא הצטברות של משקעי החלבון עמילואיד-בטא במוח וכן סמני דלקת ברקמת המוח. צוות המחקר בראשות פרופ' עידו עמית מהמחלקה לאימונולוגיה מערכתית במכון ויצמן ופרופ’ יהונתן קיפניס מבית-הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, ובהובלת הפוסט-דוקטורנט ד"ר פבל בוסקוביץ, הוציאו תאי T של המערכת החיסונית מעכבר בריא והנדסו אותם גנטית כך שיזהו ויגיבו לחלבוני עמילואיד במוח.
החוקרים הזריקו את התאים המהונדסים לעכברים שבמוחותיהם כבר היו משקעי עמילואיד-בטא המאפיינים אלצהיימר. ההזרקות הובילו לירידה משמעותית במשקעים וכן לירידה בסמני דלקת של רקמת המוח.
"המחקר מהווה הוכחת היתכנות ראשונה לטיפול במחלת מוח ניווניות באמצעות שיטת CAR-T", אומר פרופ' קיפניס, בוגר מכון ויצמן העומד כיום בראש קבוצת מחקר בארה"ב. "זהו צעד מרגש בדרך לפיתוח טיפולים חדשים לאלצהיימר ולמחלות נוספות ובהן ALS ופרקינסון".
"במחקרים עתידיים אנחנו צפויים להדגים שימוש בתאי חיסון מהונדסים גם בשיקום מפגיעות מוחיות חריפות ובקידום תיקון והתחדשות עצבית", חושף פרופ' עמית. "ממצאים עתידיים אלה צפויים לחזק את התפיסה כי טכנולוגיית CAR-T יכולה לשמש פלטפורמה טיפולית רחבה למחלות מוח - מסרטן, דרך שבץ מוחי ועד מחלות ניווניות כרוניות".
במחקרים השתתפו גם תלמידות המחקר רותם שליטא ומיה בן-יהודה ממעבדתו של פרופ' עמית.