ועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת, בראשות ח"כ צבי סוכות, קיימה היום (שני) דיון מיוחד בנוגע למחסור החריף במורים במערכת החינוך.
במהלך הדיון הוצגו נתונים מדאיגים על עזיבה גוברת של מורים חדשים, ירידה במספר הבוגרים שנכנסים להוראה, ונשירה גבוהה מלימודי הוראה.
לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אחד מכל חמישה מורים חדשים שגויסו בשנת 2018 עזב את המערכת בתוך חמש שנים. בשנת 2022, עשרה אחוזים מהמורים החדשים עזבו כבר לאחר שנה אחת בלבד.
עם זאת, קיימת תמונה מעורבת: בשנת 2023 נכנסו למערכת כמעט 70% מהבוגרים בעלי תעודת הוראה, אך עדיין כ-3,000 מהם לא מימשו את ההשכלה ולא נכנסו להוראה בפועל.
סמנכ"לית ומנהלת מינהל עובדי הוראה במשרד החינוך, אתי סאסי, אמרה בדיון: "אני לא רואה ירידה בכניסתם של הסטודנטים להוראה. בתשפ"ג היו 10,220 סטודנטים להוראה, בשנה שעברה נכנסו 12,920 סטודנטים ללימודי הוראה".
את הנתון של שליש ממסיימי לימודי ההוראה שבוחרים לא לעסוק במקצוע הסבירה עם הדוגמא הבאה: "לחלק מהסטודנטים שנכנסים ללימודי הוראה בשנה א' כלל אין כוונה להיות מורים, למשל עובדים במשרדי ממשלה שתואר ראשון נותן להם עוד עלייה בשכר".
נתון מענין נוסף עולה מהמסמך בהקשר של אישורים חריגים (זמניים) שמעניק משרד החינוך למורים חדשים על מנת לתת מענה מיידי ונקודתי למחסור במורים: בשנת תשפ"ה הועסקו 12,134 מורים כאלו, 80% יותר מהאישורים שניתנו רק שלוש שנים קודם, כשרובם באזור תל אביב והמרכז, שם המחסור עמוק יותר. בנוסף, ניתנו השנה 1,176 אישורים חריגים להעסקת גימלאים כמורים.
בדיון עלה גם נושא רפורמת החוזים האישיים - מהלך שנועד לאפשר תגמול גבוה יותר למורים איכותיים. אולם בפועל, רק 12 מורים כאלה נקלטו מאז ההסכם שנחתם ב־2022.
אחד מיוזמי הדיון, ח"כ משה טור פז, אמר: "לא יכול להיות שארבע שנים אחרי הסדר אחד ושנתיים אחרי הסדר שני, כשהיינו אמורים להיות ב-6% כל שנה, בינתיים אנחנו רק עם 12 מורים בחוזים אישיים. וחוזים אישיים זה רק חלק מהפתרון. רוב המורים שעוזבים בחמש השנים האחרונות זה לא בגלל השכר אלא בגלל סביבת העבודה והקושי להחזיק כיתה".
מנהלת אגף חוסרי מורים, דסי בארי, סיפרה על הקמת אגף ייעודי, פנייה יזומה לבוגרי הוראה שלא נכנסו למערכת, ותכניות להסבת אקדמאים. לדבריה, כ-1,700 מוסבים נכנסו להוראה בתשפ"ה, כולל מורות חיילות ומדריכים מצה"ל.
ח"כ סמיר בן סעיד ציין: "בחברה הערבית יש מעל 11,000 מורים שלא מועסקים ומצד שני במגזר היהודי יש מחסור של 4,500 מורים ומאות אלפי תלמידים שלא מקבלים מענה".
רותם גטריידה ממועצת התלמידים תיאר את המציאות שהוא חווה בביה"ס: "מתבטלים שיעורים, לא מספיקים חומר לימודי, מחפשים מורים בפייסבוק, שמעתי כבר על מורה לספורט שעושה תגבור לאנגלית, על כיתה שבמשך שלושה חודשים אין לה מחנך. איפה ההשקעה במשאב הכי חשוב, חינוך? הנושא הזה מדובר כבר שנים. בינה מלאכותית לא תחליף את המורה שלי שייתן לי את ההכוונה, וכרגע הבינה המלאכותית היא המורה שלי." ח"כ עדי עזוז: "היקף המשבר מוביל לחשש לפגיעה בחוק לימוד חובה, כי עם כל השיעורים שמתבטלים, הילדים בבית ולא בבית הספר".
גילי שילה תיאר את הקושי מהעיניים שלו כמנהל בי"ס: "1,000 מנהלים מתחלפים כל שנה. כל הזמן אני מאלתר על מילוי מקום. יש לנו את העבודה הכי טובה בעולם, תנו לנו להוביל. נותנים לי המון סמכות, בלי כלים". לענין המחסור במורים הציע לאפשר משרה של יותר מ-117% משרה למורה שרוצה בזה.
סטודנטים להוראה טענו לחוסר הכשרה בלימודיהם האקדמאיים. יו"ר אגודת הסטודנטים במכללת דוד ילין לידור באשר אמר: "עכשיו אני לומד בשנה ג' ללימודי הוראה ועד כה עברתי רק 3-4 קורסים שקשורים בהוראה. כל השאר קורסי ידע. אני צריך ללמד בשנה הבאה כיתה ואין לי עדיין את ההכשרה המתאימה".