שופטי בג"ץ
שופטי בג"ץצילום: חיים גולדברג, פלאש 90

הרשות השופטת רומסת את הכנסת, את הממשלה ואת העם. מדובר בתהליך ארוך של מהפכה משטרית, אותה התחיל אהרן ברק, וכעת אנו במצב שאין מנוס מלעצור את בג"ץ, לפני שזו תהיה דיקטטורה מוחלטת.

לפני מספר שבועות, נאם "הכהן הגדול" אהרן ברק על הפרדת רשויות ודמוקרטיה, ובנאומו אמר את המילים הבאות:

"אנו מצויים במדרון, ושוב איננו אותה דמוקרטיה שהיינו בעבר. אני חושב, שכבר איננו אזרחים, אלא נתינים".

לצערי, הוא צודק. אהרן ברק התחיל "מהפכה משטרית", וממשיכי דרכו המשיכו אותה והעמיקו אותה. בעקבות זאת, מדינת ישראל כבר איננה דמוקרטיה שהיינו בעבר, אלא נתונה לשלטון דיקטטורי של בג"ץ. המהפכה המשטרית החליטה שבג"ץ יכול לפסול חוקים שחוקקה הכנסת, ובכך נפגע אנושות עיקרון הפרדת הרשויות. אפילו את הדבר הבסיסי של הדמוקרטיה, כלומר שלטון העם, הוא נטל מאיתנו. במהלכיו אלו, הוא הפך את כולנו מאזרחים לנתינים, הכפופים ל"השקפת עולמו וערכיו של הציבור הנאור".

אפילו את חוק היסוד המגדיר מהן מגבלות הסמכות של בג"ץ, החליט בג"ץ לבטל. כלומר, בג"ץ הוא שליט העל של המדינה, חזק יותר מרצון העם ונבחריו, ואין שום גוף שמאזן אותו. בהתאם לכך, בג"ץ אינו פועל מכח החוק והחלטת נציגי העם להגדרת תפקידו וגבולות הגזרה שלו, אלא הוא בעל הסמכות לקבוע מהן סמכויותיו.

הרשות השופטת נוהגת כשליטה המרכזית של המדינה, ללא גבולות ומעצורים. היא רומסת את הכנסת ואת הממשלה, והולכת ומבטלת את זכותו של העם לקבוע באמצעות נציגיו כיצד תתנהל המדינה ומי ינהיג אותה.

אפשר להביא דוגמאות למכביר. חיפוש קל ברשת יזכיר לנו אין ספור מקרים שהיועמ"שית ובג"ץ פסלו מינויי ממשלה, ביטלו פיטורי ממשלה, מכריחים את הממשלה לשמוע ל"הצעותיה" של החשודה שאין לממשלה אמון בה, פוגעים בעבודתה הסדירה של הממשלה, מונעים מינוי חוקר שיבדוק את החשדות נגד הפצ"רית והיועמ"שית, מבטלים חוקים על ימין ועל שמאל, כלומר- רק על ימין, מאפשרים אנרכיה בטענת "אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי" - הפעם רק משמאל, ואפילו ביטלו חוקי יסוד.

כעת הם עלו שלב, וכופים על שר בממשלה למנות לתפקיד את מי שעברה על החוק, רק כי הם רוצים והשר אינו רוצה. ואם לא די בכך, הם כבר דנים בעתירה לפטר שר, ללא כל סיבה חוקית. וזאת אחרי שפסלו מלהתמודד לכנסת רק אנשי ימין, תוך שהם מכשירים את אלו שפעלו נגד המדינה, אפילו את מי שריגל עבור אויב.

נראה שאם לא נעצור את ההידרדרות הזו, אנו כפסע לפני הקו המבדיל בין דמוקרטיה לבין דיקטטורת בג"ץ.

ככל שעובר הזמן, ציבור רחב מקבל את התחושה שהרשות השופטת חפצה במשבר חוקתי, ומנסה ליצור אותו בכל דרך אפשרית. זאת מתוך הרגשה ברורה שהיא זו שתנצח. פעם אחר פעם הממשלה והכנסת כופפים ראשם בפני בג"ץ. אולי מביעים מחאה, אך לא יותר מזה. והרשות השופטת מרגישה שאין לה ממה לחשוש.

וכמו כל דיקטטורה, ביכולת נציגי העם לשים לה סוף. במקרה שלנו זה הרבה יותר קל. אין לבג"ץ לא ארנק ולא חרב, ואם הכנסת תהיה ברורה, היא יכולה לנצח את המשבר. הרעיון הוא פשוט: לקבל החלטה מיידית על בחירות חדשות לכל שופטי בג"ץ, ובאופן שהשופטים ייצגו את הדעות השונות בעם.

בחירות מידי פעם לכל שופטי בג"ץ, זהו צעד נדרש בלי קשר למשבר החוקתי. הבסיס של הדמוקרטיה זה בחירות מידי תקופת מה. מצב בו אדם נבחר לתפקיד, והוא נשאר בו עד צאתו לפנסיה, אינו דמוקרטי. הצורך להיבחר מחדש מידי כמה שנים קיים בכל התפקידים השלטוניים: חברי כנסת, שרים, ראשי ממשלה, ראשי עיריות ומועצות, וכן כולם. אין שום סיבה שברשות השופטת זה יהיה אחרת.

האם יש דרך ליצור מצב בו השופטים ייצגו את העם? פשוט וקל. יש לבטל את הועדה למינוי שופטים, ותחתיה את הסמכות לבחור את השופטים תקבל הכנסת.

חברי הכנסת הם נבחרי העם, ומייצגים את הדעות השונות בעם. כל מפלגה מייצגת פלח אוכלוסייה, שבחר בה לייצג אותם. ממילא, כאשר הכנסת תבחר את השופטים, המשמעות היא שנציגי העם בחרו אותם, וזו מהות הדמוקרטיה.

כמובן, כדי שלא יהיה מצב בו הרוב ישתלט על הרכב בג"ץ כולו, אציע שכל ח"כ יצביע עבור מעט שופטים, ואז לכולם יהיה ייצוג.

דרך משל: יש היום חמישה עשר שופטים בבית המשפט העליון, אפשר לקבוע שכל ח"כ יצביע עבור חמישה מועמדים ואולי אפילו רק עבור שלושה. באופן כזה, כל גוון באוכלוסייה יוכל לקבל ייצוג.

הכנסת יכולה לעשות זאת מיידית. מכאן ואילך, שופטי בג"ץ שיבחרו הם יהיו הרשות השופטת, אלו הנוכחיים יהיו "לשעבר".

ואם בג"ץ יבטל את הבחירות הללו / יוציא צו מניעה נגדם וכדומה, צריך להתעלם ממנו. עם כל הכבוד, אין "נגיעה אישית" גדולה מזו, ושופטי בג"ץ אינם יכולים להכריע בעתירה העוסקת בתפקידם שלהם. יש ליזום את התהליך ולהמשיך בו ללא חשש, ולבחור למדינה רשות שופטת המקובלת על הציבור.

חברי הכנסת, הכח עדיין בידכם. אל תתמהמהו, פן יהיה מאוחר מידי. אפשר לבצע זאת כבר בישיבה הבאה של הכנסת.