קראתי את המכתב שעליו חתומים רבנים מהציונות הדתית, שחלקם לימדו אותי תורה וחלקם ידידי ורעי מנקודות שונות בחיי. דווקא מתוך ההיכרות הקרובה עם רבים מן החותמים - תלמידי חכמים ואנשים שטובת העם באמת לנגד עיניהם - ניסוח המכתב עורר בי אי־נוחות עמוקה.
המכתב נפתח בקביעה כי מדובר ב“גורמים בעלי אינטרס המנסים לסכסך בין הציבור החרדי לציבור המחנה הלאומי". ניסוח זה שולל מראש את הלגיטימיות של כל מי שחולק על עמדתכם, ומציג אותו כמי שמונע מאינטרסים זרים או משאיפה לפגוע בממשלה, ולא כאדם הפועל מתוך מצפון, אחריות ציבורית ודאגה אמיתית לעם ישראל.
אם אני יכול לכבד עמדה שמעדיפה את שרידות ממשלת הימין גם במחיר פגיעה בציבור המשרתים והשלמה עם חוק גיוס שלא יביא בפועל לגיוס חרדים - כפי שאף נאמר במפורש על ידי רבניהם - מדוע קשה לקבל שישנם אנשים שאינם “בעלי אינטרס", אך סבורים שהעוול שייגרם לציבור המשרתים אינו שווה את המחיר? ואולי הם אף מאמינים בדיוק להפך: שכניעה בסוגיה זו היא שתביא בסופו של דבר לנפילת הממשלה בבחירות, משום שהציבור - ובפרט הציבור הלאומי, המהווה חלק מרכזי מהציבור המשרת - לא יסלח למי שפוגע בו.
האם קשה לכם כל כך לקבל שיש אחרים החושבים שחוק גיוס כמו שרוצים לחוקק כרגע לא רק שלא יביא לגיוס חרדים משמעותי אלא רק ינציח את העוול המתמשך ולא יתן פיתרון לשחיקה ההולכת וגוברת של הציבור המשרת?
הקמפיין המתנהל לאחרונה נגד כל מי שאינו תומך בחוק הגיוס, ומציג אותו כ“שמאלני קיצוני", מדאיג אותי מאוד. אם באמת חשוב לשמור על אהבה ואחווה, ראוי להתחיל בכך כלפי אלו שגדלו אתכם באותם בתי מדרש, שלמדו מכם והלכו לאורכם - לפני הדאגה ליחסים עם מי שלצערי רבים מהם מזלזלים בכם ובדרככם.
יתרה מזו, איני מבין על מה מבוססת ההנחה שלכם שיש כיום קשר ממשי של אהבה ואחווה בין הציבור החרדי לציבור הדתי־לאומי, קשר שאסור לפגוע בו כביכול. האם מדובר במשאלת לב? האם נשכחו ההתבטאויות הקשות של מנהיגי הציבור החרדי נגד רבנינו, ישיבותינו ודרכי חינוכנו? הזלזול העמוק וחוסר הכבוד כלפי הציונות הדתית אינם המצאה, וכדי להצהיר על קשר כזה - יש צורך בלפחות כבוד מינימלי משני הצדדים, ולא רק מצד אחד.
לא כל מי שחולק עליכם מבקש “לפרק את מחנה הימין". אך מדוע שלא נהיה חלק ממחנה רחב יותר, הדורש שוויון בנטל? אין לי ספק שעמידה איתנה וערכית כזו תזכה להערכה ציבורית רחבה הרבה יותר, ודווקא תחזק את מחנה הימין ולא תחליש אותו.
בקשה אחת יש לי מרבותיי וחבריי: אמרו את דעתכם - אך כבדו גם את מי שחולק עליכם. אל תשללו את עצם זכותו להביע עמדה רק משום שאינו שותף למסקנותיכם או לניתוח המציאות שלכם.
והאמת והשלום אהבו.
הכותב הוא חבר הנהלת ארגון רבני צהר