ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת אישרה היום (רביעי) את מיזוג הצעת החוק הפרטית עם ההצעה הממשלתית לקביעת יום זיכרון ממלכתי לאירועי שמחת תורה - 7 באוקטובר. המיזוג נועד לייצר תהליך חקיקה אחוד שיקדם את הקמת מסגרת הנצחה רשמית לאירועים.
במהלך הדיון ביקש נציג משרד ראש הממשלה יואל אלבז להסיר משם החוק את המילה "טבח". לדבריו, ההעדפה היא להשתמש במונחים "אירועים" או "מאורעות", בדומה לשמה של מאורעות תרפ"ט "כי זיכרון בונה חוסן". הוא הדגיש כי השימוש במילה "טבח" מופיע בהמשך החוק.
משפחות שכולות שנכחו בדיון הביעו זעם על הבקשה. ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ יוסף טייב, הדגיש כי הנושא ייבחן שוב לפני ההצבעה ואמר כי "לא יהיה טיוח".
במשרד ראש הממשלה הגיבו: "בניגוד לפרסומים שנפוצו לאחרונה, בהצעת החוק מופיעה במפורש המילה "טבח". ההצעה נועדה להנציח את אירועי השבעה באוקטובר במלוא חומרתם והיקפם - את הטבח, את הקרבות והלחימה, את סיפורם של החטופים, החללים והשבים, וכן את גילויי הגבורה, הרעות והערבות ההדדית של אזרחי ישראל וכוחות הביטחון.
מדובר במהלך ממלכתי רחב היקף להקמת תאגיד הנצחה לאומי לאירועי השבעה באוקטובר, אשר יעגן את זיכרון האירועים במסגרת לאומית מוסדרת, אחראית ומכבדת, ויבטיח הנצחה ראויה ושלמה לדורות הבאים. משרד ראש הממשלה מחויב להנצחה מקיפה ואמתית של כלל מרכיבי האירועים, ללא טשטוש וללא השמטה, ופועל לקידום הצעת החוק ברוח זו", לשון התגובה.
לפי הצעת החוק הפרטית, שעליה חתומים למעלה מ-80 חברי כנסת, יקבע יום זיכרון ממלכתי בכ"ד בתשרי. ביום זה יתקיים טקס זיכרון ממלכתי, הכנסת תקיים דיון מיוחד, ודגלי המדינה במוסדות ציבור ובמחנות צה"ל יורדו לחצי התורן. נוסף על כך, במערכת החינוך יתקיימו פעילויות חינוכיות ייעודיות, וכלי התקשורת יתאימו את לוחות השידורים לאופי היום.
הצעת החוק כוללת גם הקמת רשות זיכרון בנגב המערבי, שתכלול אתר הנצחה, מוזיאון וארכיון שיוקמו בתוך ארבע שנים. ברשות צפויים לכהן 13 חברים, והתקציב ימומן מתקציב המדינה לצד מקורות נוספים.
בדיון חזרו חברי ועדה על הצורך בהתקדמות מהירה של החקיקה, שהחלה כבר בספטמבר 2024. נציג משרד ראש הממשלה יואל אלבז שיבח את עבודת הוועדה וציין כי הפערים בין ההצעה הממשלתית לנוסח שגיבשה הוועדה אינם מהותיים.
הילה אביר, אחותו של לוטן ז"ל שנרצח במסיבת הנובה, ביקרה את מעורבות משרד ראש הממשלה בטיפול בהנצחה וטענה כי הדבר יוצר ניגוד עניינים: "לא הגיוני שמשרד רה"מ ינהל את האירוע כשהוא זה שמונע את החקירה. אתם נותנים לחתול לשמור על השמנת? חיכינו שנתיים וחצי ונחכה עוד קצת, עד שיהיה חוק ראוי שיתאים לכולם".
בהמשך נדונה סוגיית התאריך. חלק מהמשפחות השכולות דרשו כי יום הזיכרון יצוין דווקא בשבעה באוקטובר עצמו. ח"כ טייב השיב כי גם יום הזיכרון למלחמת יום הכיפורים נקבע ליום שלאחר המלחמה, ולכן בחוק המוצע נכתב כי יום הזיכרון יצוין בכ"ד בתשרי.
היוזמים הראשונים של ההצעה הפרטית הם חברי הכנסת אתי עטייה, יצחק קרויזר, מירב בן ארי ועודד פורר ואליהם הצטרפו כמעט כל חברי הכנסת, למעט חברי הסיעות הערביות.