חוקרים אמריקאים טוענים: לימוד של שפה חדשה או שתיים, קריאה וכתיבה, ופעילות אינטלקטואלית מרובה, יסייעו להפחית את הסיכון ללקות בדמנציה בעשרות אחוזים.
החוקרים, מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת ראש בשיקגו, עקבו במהלך המחקר אחרי 1939 בני אדם גיל ממוצע של 80 שלא סבלו מדמנציה בתחילת המחקר.
החוקרים עקבו אחר אורח החיים שלהם במשך שמונה שנים בממוצע, כאשר משתתפי המחקר התבקשו למלא דוחות על פעילויות קוגניטיביות והרגלי למידה במהלך שלושה שלבים בחייהם.
בין היתר הם התבקשו לכתוב על הרגלי הקריאה שלהם והאם הם ניסו ללמוד שפה חדשה עד גיל 18, לאחר מכן על הפעילויות שלהם בגיל 40 והאם הם עסקו בקריאה, ביקורים במוזיאונים או ספרייה, ובשלב השלישי של חייהם מגיל 80 האם עסקו רבות בקריאה, כתיבה, משחקי שולחן ופעילויות קוגניטיביות אחרות.
לאחר מכן ביצעו מובילי המחקר השוואה בין 10 האחוזים ממשתפי המחקר שהיו בעלי רמת ההעשרה הקוגניטיבית הגבוהה ביותר לבין 10 האחוזים בעלי הרמה הנמוכה ביותר. הם מצאו כי מבין אלו שהעשירו את עצמם יותר מבחינה קוגניטיבית, 21 אחוזים לקו באלצהיימר, לעומת 34 אחוזים בקרב אלו שפחות עסקו בפעילות קוגניטיבית.
בסך הכל, טוענים החוקרים כי עיסוק מרובה בקריאה, כתיבה או לימוד שפה חדשה או שתיים, עשויים להפחית את הסיכון לדמנציה בעד 40 אחוזים. "התגלית מצביעה על כך שבריאות קוגניטיבית בשלבים מאוחרים יותר של החיים הושפעה מאוד מחשיפה לאורך החיים לסביבות מעוררות אינטלקטואלית.
הממצאים שלנו מעודדים, ומרמזים כי עיסוק עקבי במגוון פעילויות מעוררות מחשבה לאורך החיים עשוי להשפיע על הקוגניציה. השקעות ציבוריות המרחיבות את הגישה לסביבות מעשירות, כמו ספריות ותוכניות חינוך לגיל הרך שנועדו לעורר אהבה לכל החיים ללמידה, עשויות לסייע בהפחתת שכיחות הדמנציה", אמרה מובילת המחקר, אנדראה זמיט, מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת ראש בשיקגו.