
רשת קרפור זכתה במכרז "הסל של ישראל" של שר הכלכלה ניר ברקת, לאחר שהייתה היחידה שהגישה הצעה. קרפור התחייבה למכור את סל 100 המוצרים ב-1,098 שקלים, מחיר הנמוך בכ-22% ממחיר הייחוס שקבע המשרד ובכ-30% מהמחיר הממוצע ברשתות השיווק הזולות.
בתמורה תקבל הרשת קמפיין פרסומי ממומן בהיקף של כ-50 מיליון שקל לשנה.
היעדרות הרשתות הגדולות בישראל מהמכרז - שופרסל, רמי לוי, ויקטורי ונטו חיסכון - היתה בולטת במיוחד. הן ציינו שמדובר במהלך שיווקי שאינו יוצר תחרות אמיתית, שקיבוע מחירים פוגע בגמישות ושסל של מאה מוצרים אינו משקף את סל הקניות האמיתי של משפחות בישראל.
ברשת רמי לוי הסבירה כי הם סבורים ש"תחרות אמיתית נבחנת לאורך זמן ועל כלל המוצרים ולא על סל מוגבל ותאורטי, שלא מייצג מגוון רחב מהאוכלוסייה ואת הסל האמיתי בכללי. רשת רמי לוי פועלת כל ימות השנה לשמור על סל קניות זול ואיכותי, אנו לא מאמינים בקיבוע של מחירים ו/או מהלכים נקודתיים.
קיבוע המחיר מצמצם את המבצעים שניתנים לצרכנים מעת לעת ומקבעים את התחרות לסטטית ולא דינמית. אנו מאמינים במתן ערך אמיתי לצרכן ונאמנות איליו בכל רגע נתון. לכן אנחנו נהיה זולים יותר מהסל של משרד הכלכלה כי אנחנו הסל הזול של המדינה כבר 50 שנה", הוסיפו.
ביקורת נמתחה בתחילה גם על ההרכב הבריאותי של הסל. פרופ' אילן דלאל יו"ר האיגוד לרפואת ילדים, טען כי "כאשר מדינה בוחרת להכליל חטיפים, ופלים ומשקאות ממותקים בתוך סל "בסיסי" ומוזל, היא אינה רק נלחמת ביוקר המחיה, היא מצהירה הצהרה ערכית ורפואית מסוכנת: היא מגדירה רעל תזונתי כמצרך יסוד".
במאמר שפרסם כתב כי "משפחות מהעשירונים התחתונים נאלצות לבסס את תזונתן על פחמימות ריקות ומזון מעובד כי הוא פשוט זול ומשביע יותר בטווח הקצר. כאשר משרד הכלכלה מוזיל דווקא את הוופלים והחטיפים, הוא דוחף את האוכלוסיות הללו עמוק יותר למלכודת התחלואה. הורה שצריך להחליט בין קילוגרם של עדשים או קינואה (שמחירם נותר גבוה), לבין מארז חטיפים משפחתי מוזל, יבחר לעתים קרובות בחטיף. התוצאה היא "רעב סמוי", מצב שבו הילד מקבל מספיק קלוריות, אך סובל מחסרים תזונתיים קשים ומעודף משקל מסוכן".
בעקבות הביקורת שונה הרכב הסל וכ-30% ממנו מוגדר "בריא". בין היתר הוצאו מוצרי האלכוהול וחטיפים).
פרט נוסף שהעיב על הסל הוא הדיווח בחדשות 12 לפיו אחיו של השר, איש העסקים אלי ברקת, הגה את המיזם.
השר הכחיש בראיון לכאן רשת ב' כי לאחיו אינטרסים עסקיים במיזם. "חד משמעית, שום דבר, אפס", אמר. לדבריו, "מדובר בקבוצה גדולה של אנשים במגזר הפרטי, ובקבוצה הזו נמצא גם אחי. אין בזה שום פסול. שום פסול. ההפך, אני גאה באנשים שמביאים למשרד שלי רעיונות טובים".
בנוסף, ברקת טען כי רשתות השיווק שלא ניגשו למכרז, כולן חוץ מאחת, תיאמו עמדות. לדבריו, הדבר נעשה בניגוד לחוק. "הנושא הזה ייבדק. כנראה שהיה שם בין תיאום בין אנשים, בין קמעונאים או לחילופין לא רק בין קמעונאים. הדבר הזה הוא לא חוקי ובטח לא משרת את אינטרס מדינת ישראל".