במסגרת דיון בוועדת החינוך של הכנסת שעסק בסוגיית המחסור בכוח אדם בהוראה במערכת החינוך בהשתתפות נציגי ישיבות ההסדר, הועלתה מחדש סוגיית פתיחת מכוני ההוראה בישיבות ההסדר.
מכוני ההוראה שפעלו במשך שנים ארוכות, היוו מסלולי הכשרה ייעודיים שפעלו בתוך ישיבות ההסדר ושילבו לימוד תורני עם לימודי פדגוגיה והכשרה מקצועית להוראה, כאשר המסלול אפשר לתלמידי ההסדר לקבל תעודת הוראה מבלי לעזוב את מסגרת הישיבה, ולהשלים לימודי תואר אקדמי בחינוך בשנה רביעית במכללות.
במהלך השנים הוצרו צעדיהם של מכוני ההוראה, עד שבשנת 2014 הודיע משרד החינוך על סגירת מכוני ההוראה, בין השאר בתואנה ישנם עודפי הכשרה במקצועות הקודש, ולא נדרשים בשנה יותר מ-30 מורים במקצועות התנ"ך והתושב"ע, וכן בשל טענה על אחוזי השמה נמוכים ממסיימי המסלול במערכת החינוך.
בשנתיים האחרונות מדובר רבות על המחסור החמור במורים באופן כללי, ובתוכם מחסור חמור ברמי"ם בישיבות תיכוניות ובמורים בבתי הספר של החמ"ד.
ראשי ישיבות תיכוניות מספרים כי אם בעבר כשהיו צריכים לחפש ר"מ לאחת הכיתות היו עשרות פונים ומתמודדים על הזכות, כיום לעתים אין פונים בכלל ולעיתים צריך להכניס פונים שאינם מתאימים כלל.
בהקשר זה יצוין גם כי ישנה עלייה משמעותית בביקוש למורים בתנ"ך בעקבות הרפורמה החדשה בלימודי התנ"ך של שר החינוך יואב קיש, הועלתה סוגיית פתיחת התוכנית מחדש. במסגרת הרפורמה החדשה של השר קיש, החל משנת הלימודים הבאה יידרשו כלל תלמידי כיתות ד' בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי לעבור מבחן מיצ"ב. בנוסף יחויבו בתי הספר ללמד שעה שבועית לפחות בלימוד תנ"ך בכלל שכבות הגילאים, זאת כחלק מהתוכנית הלאומית "שורשים" לחיזוק הזהות היהודית והציונית במערכת החינוך בעקבות אירועי השביעי באוקטובר.
רמ"ט איגוד ישיבות ההסדר שדיבר במהלך הדיון העלה את החשיבות שבהחזרת התוכנית: "בעבר פעלו בישיבות ההסדר מכוני הוראה מצליחים במיוחד, שהכשירו עשרות מורים מדי שנה במסלול משולב שכלל שלוש שנות לימוד תורני מעמיק בישיבה ושנת השלמה אקדמית לקבלת תעודת הוראה. ההחלטה לבחור בלימודי גמרא, תושבע"פ, תנ"ך וחינוך נבעה מתוך הבנה שהעיסוק בשליחות הקדושה של החינוך מעצב דורות של תלמידים עם משמעות לאומית ורוחנית. מאז סגירת המכונים חלה ירידה דרמטית של כ-50%-70% במספר הפונים להוראה שניכרת היטב בשטח: מחסור חמור בתקני הוראה במקצועות הקודש בבתי הספר היסודיים ובישיבות תיכוניות".
עוד הדגיש פינסקי כי "הפתרון הוא להחזיר את מכוני ההוראה, להסיר חסמים כגון החובה הפיזית של תלמידי הישיבות להגיע למכללות, למעט שנה ד'. אנחנו יודעים עד כמה שעות לימוד התורה יקרות לתלמידי ההסדר, ובגלל זמני הנסיעות שהם נדרשים להעביר בכבישים, הם מוותרים על לימודי ההוראה שמצריכים נסיעה פיזית לקמפוסים. בהתחשב בעובדה שבחלק גדול מהמכללות כבר קיימים מסלולים מקוונים להוראה זו בוודאי לא צריכה להיות בעיה".
עוד הדגיש פינסקי כי "בהתחשב בעובדה שקיים חוסר עצום במורים למקצועות קודש, ובכך שלימודי התנ"ך הפכו למקצוע ליבה ברפורמה החדשה, חשוב להוסיף תמריצים לפרחי ההוראה בישיבות. אני קורא 'להחזיר עטרה ליושנה' ולהשיב את מודל מכוני ההוראה במתכונת גמישה, להפחית ביורוקרטיה, להקל רגולטורית ולתמרץ כלכלית את הבוחרים לבחור בשליחות של הוראה".
במסגרת סיכום הדיון וההחלטות של הועדה בתחומים שנסקרו, סיכם יו"ר הוועדה חה"כ צבי סוכות את הסוגייה: "הוועדה שמעה על סגירת מכוני ההוראה בישיבות ההסדר, וקוראת למשרד החינוך לבחון את הסרת החסמים הביורוקרטיים, ותקיים דיון נפרד בנושא".
בסקר שטח שערך ארגון 'מאירים' על ידי מכון המחקר "מאגר מוחות" בניהולו של פרופ' יצחק כץ בעקבות אירועי השביעי באוקטובר, בו סקרו מדגם מייצג של 500 מורים בחינוך הממלכתי ו־500 הורים לילדים הלומדים בחינוך הממלכתי, התבקשו ההורים והמורים להביע את עמדתם ביחס לחינוך בנושאים של מורשת העם היהודי בעקבות מלחמת "התקומה".
על פי תוצאות כ־80% מהמורים ציינו כי תוכנית הלימודים הקיימת כיום במערכת החינוך אינה נותנת מענה בנושאי מורשת העם היהודי. עוד עלה מנתוני הסקר כי 80% מההורים חושבים שבעקבות אירועי המלחמה וה־7.10 יש צורך להכיר וללמוד יותר על מורשת העם היהודי.