יש רגעים שבהם מילים שכתבת חוזרות אליך - לא כהד, אלא כשיחה ישירה מכבוד הרב הראשי לישראל.
זו היתה שיחת 'נזיפה' מהרב הראשי ונשיא מועצת הרבנות הראשית, הגאון רבי קלמן מאיר בר, בעקבות המאמר האחרון שלי בערוץ 7. במאמר נגעתי בנקודה רגישה: האם המבנה הנוכחי של הרבנות הראשית, עם שני רבנים ראשיים, משרת את מטרתו או שמא לעיתים מהווה גם מקור לחיכוך ולקושי.
למרות הביקורת, שמחתי על עצם השיחה. התוכחה מעידה על אכפתיות. ואכן, במספר מפגשים ואירועים נוכחתי לגלות כי לרב קלמן מאיר בר אכפת באמת ממוסד הרבנות - אך לא פחות מכך, אכפת לו מכל יהודי באשר הוא.
קבעתי פגישה עם הרב בלשכתו שברחוב אהליאב בירושלים. הייתה זו שעת ערב של יום חמישי. בשעה זו, מרבית העובדים במדינת ישראל - ובוודאי אלו המשרתים בתפקידים ציבוריים - כבר מצויים בביתם, באווירת סוף השבוע הנינוחה. לא כך בלשכת הרב הראשי. המסדרון שוקק חיים, הטלפונים אינם חדלים לצלצל, והצוות המסור נע בין פנייה לפנייה בניסיון לתת מענה למגוון רחב של שאלות - ציבוריות, אישיות והלכתיות.
זמן קצר קודם לכן שב הרב מפגישה קבועה עם עמיתו, הראשון לציון והרב הראשי הרב דוד יוסף. מבחינה היסטורית, יש להודות ביושר, היחסים בין הרבנים הראשיים לא תמיד התנהלו בהרמוניה. אך הפעם נדמה כי התמונה שונה. כשם שפרצופיהם שונים, כך דעותיהם שונות, אך לצידם מתקיימים גם כבוד הדדי ושיתוף פעולה. מעבר ליחסי עבודה, נרקמה גם מערכת יחסים אישית של חברות. השניים מקיימים ארוחת צהריים משותפת מדי יום חמישי (בתפריט: טשולנט ומטעמי השבת) לסיכום השבוע במהלכה הם דנים בסוגיות שעל הפרק ומתאמים עמדות.
"ברוך ה' אנחנו עובדים יחד בשיתוף פעולה", אומר הרב. "אנחנו אפילו מתאמים הגעה משותפת לאירועים בהם נדרשת נוכחות שנינו". לא רק מידות טובות עומדות מאחורי שיתוף הפעולה, אלא חוכמת חיים. "זה כלל יסוד לחיים", מדגיש הרב. "כשאינך מסתדר עם השותף שלך, המחלוקת שואבת אנרגיה ומחלישה את המערכת. כשיש שיתוף פעולה, העבודה נעשית יעילה ומועילה יותר".
כבוד הרב, שני רבנים ראשיים - האם אין בכך כפל תפקידים?
"להיפך. קיימת חלוקת אחריות ברורה. רב ראשי אחד מכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול, ואחראי על כלל מערכת בתי הדין הרבניים בישראל - גוף משפטי מורכב המטפל באלפי תיקים מדי שנה. הרב הראשי השני מכהן כנשיא מועצת הרבנות הראשית, הגוף המפקח על מערך הכשרות הארצי, הסמכת רבנים, מערך העירובין, שחיטה בארץ ובחו"ל, קשר עם קהילות יהודיות בעולם ועוד.
"חשוב להבין: בניגוד לנשיא בית המשפט העליון, שתפקידו מתמקד במערכת המשפט בלבד, הרב הראשי נדרש לפעול בזירות רבות במקביל, כי תפקידו של רב לעולם לא מסתיים - ציבורית, הלכתית וקהילתית, בארץ ובעולם. מדובר בעבודה מסביב לשעון".
הרב שולף רשימה שהתקבלה בלשכתו רק ביממה האחרונה: הזמנות ל-17 אירועים שונים ברחבי הארץ - כינוסים, שיעורים, פגישות עבודה ואירועים ציבוריים.
"אני מניח שכך המצב גם בלשכת עמיתי", אומר הרב בר. "הביקוש עצום. קהילות יהודיות, בארץ ובעולם, מבקשות לשמוע דבר ה', לקבל הדרכה או פשוט לחזק את הקשר עם הרבנות הראשית. גם שני רבנים ראשיים אינם מספיקים תמיד כדי להיענות לכל הבקשות".
בעידן שבו הגבולות העדתיים היטשטשו במידה רבה, האם יש עדיין הצדקה לחלוקה בין רב ראשי אשכנזי לרב ראשי ספרדי?
"אחרי שעמדנו על הצורך בשני רבנים ראשיים, יש ערך בכך שאחד מייצג את המסורת האשכנזית ואחד את המסורת הספרדית", משיב הרב. "לא מפני שרב אינו מסוגל לפסוק לפי מנהג אחר - כל רב מוסמך יכול לעשות זאת. אלא משום שלמסורת יש משמעות עמוקה בזהות הקהילתית. מטבע הדברים, כל קהילה חשה קרבה מיוחדת למנהיג שצמח מתוך עולמה.
"אבל מבחינתי", הוא מדגיש, "אין הבדל. אני משתדל להיענות לכל פנייה - מקהילות ספרדיות ואשכנזיות, דתיות וחילוניות כאחד. הרב הראשי אינו שייך למגזר מסוים; הוא שייך לכלל ישראל".
לקראת סיום הפגישה, משתף הרב ברגע אישי.
"אף יום עבודה אינו מסתיים באופן רשמי", הוא אומר. "תמיד נשארות על השולחן משימות שלא הושלמו, פניות שלא נענו. בשלב מסוים אני נאלץ לעצור. לחזור הביתה. לפתוח את הגמרא. זו הדרך שלי להתנתק. לא פעם אני נרדם כך, כשהגמרא פתוחה לפניי על השולחן".
יצאתי מלשכת הרב הראשי עם מחשבה אחת ברורה: ייתכן שהוויכוח על מבנה הרבנות הראשית עוד יימשך, וראוי שיימשך. אך מעבר לשאלת המבנה, פגשתי אדם הנושא על כתפיו אחריות כבדה מתוך תחושת שליחות עמוקה לכלל ישראל.