סגן אלוף א', מפקד גדוד רם בחטיבת בנימין
סגן אלוף א', מפקד גדוד רם בחטיבת בנימיןצילום: דובר צה"ל

בשעה שבישראל דנים באפשרות של הסלמה מול איראן והשפעתה על מרכזי האוכלוסייה, סא"ל א', מפקד גדוד רם העוסק בחילוץ והצלה מצהיר על מוכנות לכל תרחיש.

"תפקידי שהאנשים שלי יהיו מוכנים תמיד ולכל אירוע, ברף כזה או אחר", פותח סא"ל א' את דבריו. עבורו, המושג "הפתעה" כמעט ואינו קיים בלקסיקון הפיקודי. המוכנות של הגדוד אינה נמדדת לפי כותרות העיתונים או הערכות המודיעין המשתנות, אלא לפי סטנדרט קבוע ובלתי מתפשר של "כאן ועכשיו".

לדבריו, התפיסה המבצעית של הגדוד מבוססת על האפשרות שהאסון הבא, בין אם הוא טבעי ובין אם הוא תוצאה של פעילות עוינת, נמצא ממש מעבר לפינה. "צריך להבין שבראש שלנו, חס וחלילה, עוד שלוש דקות יש רעידת אדמה שמפילה חצי מדינה ולזה אני צריך להיערך, בדיוק כמו שאני צריך להיערך לכך שבעוד שלוש דקות יקרה משהו בהקשר מלחמתי".

האמירה הזו משקפת את המורכבות של חטיבת החילוץ: היכולת לעבור מאפס למאה, משגרה לחירום, בפרקי זמן קצרים ביותר. המוכנות הזו אינה תוצאה של "מבצע" נקודתי, אלא חלק משגרה מושרשת. "ההיערכות שלנו היא קבועה", מדגיש מפקד גדוד רם. "אין סיטואציה שבה מבחינתי אני מוריד רגל מהגז בהקשר לכוננות או מוכנות, בין אם יש שיח על תקיפה אפשרית או אין שיח על תקיפה אפשרית".

כאשר נשאל האם בימים אלו, לנוכח האיומים הגוברים מצד איראן, ישנה כוננות מיוחדת או חריגה, סא"ל א' מבקש להבהיר כי המערכת כבר נמצאת בשיא הדריכות. "ברור שאנחנו ערניים לשיח ולמתרחש, וברור שאנחנו מדברים על זה עם האנשים בהקשר של אפשרויות ואיומים איתם נצטרך להתמודד".

עם זאת, הוא מדגיש כי המוכנות המקצועית של לוחמיו אינה משתנה בהתאם לאופי האיום. מבחינתו, קריסת מבנה כתוצאה מטיל או כתוצאה מרעש אדמה דורשת את אותן מיומנויות חילוץ מקצועיות. "להגיד לך שיש משהו שלא עשיתי עד היום ועשיתי שונה עכשיו? באמת שלא, כי אנחנו גם ביום רגיל כשאין שיח כזה, שואפים להיות מוכנים להכל".

עמוד השדרה של המוכנות הזו הוא האימון המפרך. סא"ל א' מספר כי הגדוד מתרגל את תרחישי הקיצון שלו בתדירות גבוהה מאוד, כמעט באופן שוטף. "אנחנו מדברים על תרגולים על בסיס כמעט יומי. צריך להכין את האנשים מנטלית לדברים האלה. לוחמים צריכים להבין מה הם עושים ולמה הם עושים, וגם בעיקר מה הם יפגשו ואיך הם יפגשו אירוע כזה או אחר".

עבורו, הפיקוד על גדוד כזה הוא שליחות שמעניקה לו סיפוק אישי רב, למרות - ואולי בגלל - האחריות הכבדה. "אם אתה שואל אותי, אני אוהב את זה מאוד. זו התכלית שלי. זאת אומרת, אני קם בבוקר כדי להיות כשיר לבצע חילוץ כזה או אחר. אין לי תכלית אחרת".