נתונים רשמיים של צה"ל שהגיעו לידי גלי צה"ל מעלים כי במהלך המלחמה שוחררו כ-95% מהשב"חים הפלסטינים שנתפסו על ידי כוחות הביטחון בקו התפר ביהודה ושומרון, מבלי שהוגש נגדם כתב אישום.
הנתונים מתייחסים לשנים 2024 ו-2025, ומצביעים על היקף העמדה לדין מזערי ביחס למספר התפיסות.
בשנת 2025 נתפסו על ידי צה"ל ומג"ב בקו התפר 6,807 שב"חים, אך רק נגד 405 מהם הוגשו כתבי אישום, שהם כ-6% בלבד. בשנת 2024 נתפסו 10,825 שב"חים, ומתוכם הועמדו לדין 334 בלבד, כ-4%.
על פי הנתונים, חרף התפיסות שבוצעו במהלך התקופה, מרבית השב"חים שוחררו ללא משפט וללא העמדה לדין. במערכת הביטחון מצביעים על שורת כשלים מבניים שהובילו למצב זה.
בין הגורמים המרכזיים, קושי בגיבוש תשתית ראייתית שתוכיח כוונה לחצות את הגדר גם כאשר החשודים נתפסים בצמוד לה. בנוסף, מחסור חמור בחוקרים ביחידות המשטרה ומג"ב הרלוונטיות מקשה על טיפול בתיקים.
עוד צוין מחסור חמור במקומות כליאה בשירות בתי הסוהר, כאשר מתקני ההשהיה והכליאה ביהודה ושומרון מצויים בתפוסה מלאה. במקרים רבים, גם כאשר שב"ח נתפס, הוא משוחרר בתוך זמן קצר בשל היעדר מקום להחזיקו במעצר.
גורמים המעורים בנושא מצביעים גם על בעיות תיאום בין גופי הביטחון, ובעיקר מול משרד הביטחון. לטענת גורמים בכירים, מאבטחי רשות המעברים מאפשרים למסיעי השב"חים להמשיך בדרכם מבלי לעכבם ולהעבירם למשטרה. בכיר בצה"ל אמר, "אנחנו תופסים רק את היתושים מבלי לייבש את הביצה".
במערכת הביטחון מתארים מציאות של חוסר תיאום בין הגופים השונים, כאשר לשב"כ אין עניין לחקור מאחר שמדובר בעבירה שאינה מוגדרת ביטחונית, המשטרה מתמודדת עם מחסור בכוח אדם, שירות בתי הסוהר סובל ממחסור במקומות כליאה, וצה"ל מתמודד עם מחסור בכוחות בשטח.
מדובר צה"ל נמסר, "צה"ל פועל בשיתוף כלל כוחות הביטחון למיגור תופעת הסתננות פלסטינים לתחומי מדינת ישראל ומשקיע משאבים רבים במאמץ זה".
ממשרד הביטחון נמסר, "בכל אירוע שבו נתפס מסתנן, האירוע מדווח לרשויות האכיפה והמסתנן והמסיע מעוכבים עד לקבלת הנחיות מגורמי האכיפה".