הנשיא יצחק הרצוג נועד עם נציגי משפחות קרבנות האלימות בחברה הערבית, אשר העבירו לידיו רשימה של דרישות המופנות לממסד, ובראשן החלפת השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, "לאור כישלונו המתמשך".
הרשימה כוללת גם הפעלה מחדש של התוכניות שיישומן הופסק ("מסלול בטוח" ו"נעצור את הדימום"), הקמה מחדש של ועדת מנכ"לים לתיאום מאבק רב־זרועי נגד הפשיעה, תוך שיתוף נציגים מהוועדה הארצית של ראשי הרשויות המקומיות הערביות, ביטול הקיצוצים בתוכנית החומש 550 ואישור תוכנית חומש חדשה לשנים 2031-2027.
בנוסף דרשו נציגי המשפחות להדק את הפיקוח על גניבת נשק צבאי והסחר בו, להחמיר את הענישה על עבירות נשק, להשיק קמפיינים להחזרת נשק בתמורה לאי־העמדה לדין פלילי ולהגביר את הנוכחות המשטרתית הקבועה ביישובים הערביים.
בהתייחס למשטרת ישראל דרשו המשפחות לשים קץ להתנהגות השרירותית של המשטרה ולמדיניות הענישה הקולקטיבית, לקבל התחייבות של המשטרה להגדלת שיעור פענוח הפשעים החמורים, ולקיים דיאלוג קבוע ומסודר בין המשטרה, המשרד לביטחון לאומי והנהגת החברה הערבית.
הנשיא הרצוג כינה את מעשי הרצח בחברה הערבית "תופעה איומה ונוראה", "בושה" ו"כתם על פניה של המדינה". לדבריו, "מדינה מתוקנת לא יכולה להרשות לעצמה שחברה שלמה בתוכה עוברת גיהינום מהסוג הזה", וציין כי מתחילת השנה נרצחו 46 ערבים־ישראלים.
הרצוג קרא להפעיל את כל היכולות הטכנולוגיות נגד הפושעים, לאשר בהקדם את חוק המעקב הסמוי, להעניק לנושא זה עדיפות עליונה שתבוא לידי ביטוי גם בישיבות תכופות של הקבינט, להציב כוחות משטרה בכל היישובים הערביים ולאפשר להם לאסוף ראיות.
עוד אמר הרצוג כי מדובר במאבק אזרחי משותף חשוב ביותר, וכי דם עלול להישפך בכל רחובות המדינה אם תופעת הפשיעה בחברה הערבית לא תיבלם כעת.