לוחמים רבים מתכוננים לקרב בבדיקת הציוד הצבאי וכשירותם הגופנית. עבור שלומי הי"ד, ההכנה הקריטית ביותר לקרב מול חיות אדם בעומק רצועת עזה - הייתה רוחנית.
לאחר שיצא מהבית בפעם האחרונה לקראת הכניסה לעזה, נכנס שלומי לבית המדרש במכינת עצמונה בה למד טרם השירות, ולמד תורה במשך כמה שעות. כך הכין את עצמו לקרב ממנו לא שב.
סמל שלמה יקיר שרם הי"ד, לוחם שריון בגדוד 52, נפל בג'באליה לפני כ-7 חודשים יחד עם שני חבריו לאחר שהטנק שלהם נפגע. מאחר ולא היה ניתן לכבות את הלהבות בשטח, הטנק בער שעות ארוכות עד שנגרר לישראל. אנשי הרבנות הצבאית נדהמו לגלות את שלומי כשגופו שלם.
חבריו של שלומי הי"ד מספרים על "מלאך בדמות אדם". הוא היה שילוב נדיר של לימוד תורה ויראת שמים יחד עם לב ענק ומסירות לכל סובביו. שלומי דאג לכולם, בבית, במכינה, בצבא, רק אחר כך דאג לעצמו.
הוריו של שלומי הי"ד מבקשים: עזרו לנו להקים ישיבה בעוטף עזה לזכרו >>>
עבור הוריו, שאול והינדי, את החלל שנותר בבית אי אפשר למלא. אימו סיפרה בדמעות כי לא הצליחה לבשל אוכל במשך שבועות לאחר נפילתו. "שלומי היה נכנס הביתה וממלא אותו באור עם החיוך הכובש והעיניים הטובות. ועכשיו האור הזה כבה". לאחיו שעל הרצף הוא הקדיש שעות רבות, גם כשחזר עייף ומותש מהחזית. תמיד היה למען האחר.
כדי להפוך את הגעגוע המפלח למשהו שימשיך את האור הגדול של שלומי הי"ד, מבקשים הוריו, יחד עם חבריו והמכינה בה למד, להנציח את זכרו הטהור באמצעות הקמת ישיבה חדשה בעוטף עזה. להקים מקום שבו ימשיכו עשרות תלמידים את הלימוד האחרון של שלומי, ויחיו לאורו של הלב הענק שפעם למען עם ישראל עד נשימתו האחרונה.
בלילה שלפני הלוויה, בתוך דממה נוראה ששררה בבית, הינדי שמעה קול שהיה אמור להשתתק לעד. היא שמעה את צחוקו המוכר של שלומי שלה ממש סמוך אליה. היא הרגישה ששלומי ממש שם, בבית, עוטף אותם בפעם האחרונה.
מצטרפים כעת לשותפות בהקמת הישיבה החדשה לזכרו של שלומי שרם הי"ד >>>
שלומי סגר את כל קצותיו בעולם הזה - הנשמה הטהורה שביקשה רשות מאמו לגדל פאות שחס ושלום לא תצטער מכך, הבחור ששלח חברים לבקש סליחה מאחראית פינת החי על משובות ילדותו, והלוחם שהתייצב לפני קונו כשהוא נקי ומזוכך. באותו לילה, הצחוק הזה לא היה רק זיכרון, אלא עדות חיה לכך שהאור של שלומי מסרב לדעוך.
בתוך הטנק הבוער בג'באליה, שרד פתק קטן אחד בכיסו של שלומי שמספר על האיש שהוא היה. "מסירות נפש", הוא הסביר שם לעצמו, "זה אומר שאתה נותן מהגוף שלך, מהכוח שלך ומהלב שלך למען מישהו אחר שהוא לא אתה, מדי יום ביומו". המילים האלו המשיכו להדהד גם כשנשמתו פרחה ועלתה השמימה. כך חי וכך נפל.
כעת, הגיע התור שלנו לתת לו בחזרה. הישיבה שתקום לזכרו בעוטף עזה היא לא רק הנצחה, היא הדרך שלנו להגיד לשלומי שהתורה שלו ממשיכה להדהד והלב הענק שלו ממשיך לפעום. כל תרומה היא לבנה בבית המדרש שיהפוך את התלמידים מ"אדם פרטי לאדם של שליחות", בדיוק כפי שכתב שלומי באחד מעשרות הפתקים שמצאה אימו בחדרו בימי השבעה.
עזרו להוריו של שלומי הי"ד להנציח את זכרו ולהקים ישיבה לזכרו בעוטף עזה >>>
