חברי הכנסת מיכל וולדיגר ומיכאל ביטון יקיימו היום (שלישי) כנס שיעסוק במאפייניו של הוויכוח הציבורי בישראל.
בראיון לערוץ 7 מסבירה וולדיגר את מגמת הכנס ומתייחסת לסיכוי שאכן משהו ישתנה, בעיקר לנוכח המחלוקות העמוקות ושנת הבחירות שאנו כבר בתוכה.
וולדיגר מציינת כי השדולה, שדולת הדיבור, הוקמה על ידה יחד עם חבר הכנסת דאז מתן כהנא, כאשר היעד היה להבהיר גם איך מתווכחים ולא רק על מה מתווכחים. "המטרה היא בוא נלמד לדבר, לכבד את מי שמולך, לדעת להקשיב ולנהל ויכוח", היא אומרת ומזכירה את ויכוחי התלמוד שלא מנעו מתלמידי החכמים להתחתן אלה באלה.
לשאלתנו אם יש "לקוחות" במשכן הכנסת לסחורה זו של דיבור מתון וויכוח רגוע, בעיקר כאשר ח"כים יודעים שאם לא יצעקו זה על זה לא יזכו לכותרות, לא יהיו מוכרים בציבור וממילא לא יבטיחו את עתידם בכנסת, משיבה חברת הכנסת וולדיגר ואומרת: "אני מסכימה שזה מאתגר, אבל לכנסים מגיעים חברי כנסת, לא רבים אבל מגיעים. אני לא מתרגשת מצעקות. כשהנושאים נפיצים כל אחד מרגיש שזה בדמו ומותר לצעוק, אבל לא לגופו של אדם. מותר לי ורצוי לי לשמוע דעה שהיא לא כמו הדעה שלי, אולי אשתכנע, סביר להניח שלא, אבל אלמד להקשיב ולנהל שיח".
עוד שאלנו את וולדיגר אם העובדה שהיא וחבר הכנסת ביטון, הנחשבים לחברי כנסת רגועים ומכבדים דעות אחרות, הם הכתובת לסוג כזה של כנס. האם לא דווקא חברי הכנסת הצעקניים, הקולניים והתוקפניים יותר, הם אלה שצריכים להיות חלק מאירוע שכזה? וולדיגר מבקשת להכניס את האירועים בכנסת לפרופורציות:
"הרבה ממה שקורה בכנסת זה ויכוחים עניינים וחשובים", היא אומרת ומוסיפה כי היעד בקיומו של הכנס הוא יעד כפול: "ככל שיגיעו יותר אזרחים והשדולה תהיה משמעותית גם הצעקניים ירצו להגיע כי הקהל הוא מטה למחמנו. המטרה שלי היא גם ללמד בבית הזה, בכנסת, איך לדבר וגם להראות לציבור שבבית הזה יודעים איך לדבר ולנהל שיח מהותי וכואב", ואולי, היא אומרת, צעירים יראו גם שיח ענייני קשוב ואחראי ואפילו ירצו להיות חלק מהשיח הזה בעתיד.