בית המשפט העליון דן הבוקר (שלישי), בהרכב מורחב של שבעה שופטים בעתירות המבקשות לחייב את המדינה להכשיר באופן רשמי את מתחם 'עזרת ישראל' בכותל המערבי, בהתאם ל'מתווה הכותל'.
לפני עשר שנים התקבלה החלטת ממשלה על מתווה הכותל - החלטה שנועדה לשנות מן היסוד את דמותו של שריד בית המקדש.
המתווה כלל בניית רחבה ענקית שמיועדת לטקסים רפורמיים ולתפילות שלא לפי ההלכה. את הרחבה הייתה אמורה לנהל ועדה עם נציגים של התנועה הרפורמית, התנועה הקונסרבטיבית, ארגון “נשות הכותל" וגורמים נוספים, עם תקציב שנתי של מיליוני שקלים.
הרבנות הראשית ורב הכותל הגישו חוות דעת חריפה, שלפיה לבית המשפט אין סמכות להתערב בניהול האתר, המוגדר כבית כנסת שבו חלים דיני ההלכה בלבד.
הרבנים הראשיים מסרו אתמול התייחסות לדיון: "הכותל המערבי הוא שריד בית מקדשנו, הוא אינו נכס פרטי ואינו זירה להפגנות. אנו מצפים מבית המשפט לכבד את מסורת ישראל בת אלפי השנים ולא לאפשר פגיעה בקדושת המקום ובאחדות הקהל המתפלל בו".
עו"ד דורון טאובמן המייצג את הרבנות הראשית טען כי לבית המשפט אין סמכות להתערב בעניין: "לבית המשפט אין סמכות לדון בסוגייה זו של סדרי תפילה, כמו שבית המשפט לא ישפוט בחליצת נעליים במסגד. כל הנושאים הללו הם אקס טריטוריה, בית המשפט לא יכול לפסוק".
"יש לנו 16 מיליון איש שבאים כל שנה, ויש כאן 20 נשים שמבקשות משהו אחר. לא יכול להיות שמצד אחד לבית המשפט אין סמכות לדון, ומצד שני בהוראות סותרות הוא מעביר לעירייה הוראות".
עורך הדין מטעם 'הקרן למורשת הכותל', תקף את פרובוקציית נשות הכותל: "אין לנו שני עברי מתרס, נשות הכותל מתעקשות להיכנס לעזרת הנשים, איפה שיש הכי הרבה נשים שאינן מסכימות עם אופן הפולחן שלהן. זו חבית נפץ שמתפוצצת, לא משנה כמה ננסה לעצור את זה". הנשיא יצחק עמית הסכים עם דבריו: "הכותל אינו מקום לזירת הפגנות".