חוקר בארגון 'עד כאן' שוחח עם ערוץ 7 ופירט על החלטת הרמטכ"ל להעביר את מכון המחקר מרכז דדו מאגף המבצעים לאחריות מפקד המכללות.
לדבריו, מדובר במהלך בעל משמעות עומק הנוגע לאופן הכשרת הקצונה הבכירה ולתפיסת הפעלת הכוח בצה"ל.
על פי דיווח ב'הארץ', ההחלטה התקבלה לאחר לחץ ציבורי ופוליטי מימין. החוקר, המבקש לשמור על עילום שמו, מרחיב בשיחה על המכון ש"חינך" קצינים בכירים למה שמוגדר כשיח ביקורתי אך כלל בתוכו אימוץ תפיסות עולם פרוגרסיביות והחדרתם לשורות הצבא.
החוקר, שארגונו הביא לידיעת הציבור נתונים אודות השפעתו ופעילותו של המכון, מציג מעט רקע היסטורי על מנת להבין את משמעות המהלך בו נוקט כעת הרמטכ"ל, ומספר: "האירוע המרכזי התחיל בשנת 94' כאשר הוקם המכון לחקר תורת המערכה, המלת"מ, ומי שעמד בראשו היה תא"ל דאז במיל' שמעון נווה. בתהליך מתמשך המכון הטמיע תפיסות עולם מקצועיות שיובאו מבחוץ לתוך צה"ל, ובתהליך ארוך ומתמשך גרמו להתנתקות מתורת הלחימה הבסיסית, תורות הלחימה הקלאסיות, עד שהצבא איבד מגע עם מושגים בסיסיים של ניצחון והכרעה. הדבר הביא לשינוי מתמשך דרך השינוי שעבר על מפקדי צה"ל שעברו בהכשרות הללו".
ממשיך החוקר ומסביר כי "המכון הביא למצב משברי בצה"ל עד כדי כך שלאחר מלחמת לבנון השנייה מחליטים לסגור אותו, גם בשל בעיות בסדרים כספיים. לאחר הסגירה הוקם 'מרכז דדו', שגם הוא מכון מחקר בתוך הצבא, והדגש הוא על כך שכאשר הצבא מתרחק מתורת הלחימה הקלאסית והבסיסית שלו שנמצאת בכל צבא בעולם, זה יכול להביא אותו למקומות גרועים מאוד כמו שראינו בלבנון השנייה והאדוות הגיעו עד השבעה באוקטובר".
להבנת השפעתם של מכונים מסוג זה על הצבא עד הרמה המבצעית שלו, מציין החוקר כי "מה שמעצב את המציאות אלו רעיונות, ומי שמבין את עוצמת הרעיונות והשפעתם על המציאות מצליח להביא לשינוי. שמעון נווה, שעמד בראש המלת"מ, הגיע עם תפיסת עולם ברורה שהוא התבטא עליה בגלוי, הוא חתר לשינוי אופן התנהלותו של הצבא בכל הנוגע לזירה הפלשתינית כאשר לתפיסתו בקצה צריכה להיות מדינה פלשתינית. משום כך הוא שאף לבטל את הרצון של צה"ל להכריע בזירה הפלשתינית ולנצח את הטרור", הוא אומר ומדגיש את חשיבותה של השפה בהטמעת תודעה, ואכן השפה השכיחה ממפקדיו הבכירים של הצבא את ייעודו המקורי של הארגון, לנצח במלחמה ולהכריע את האויב.
"השפה שהוחדרה לצבא נועדה לקדם פתרונות שאינם צבאיים, אלא פתרונות מדיניים. בכלל, תפיסת העולם הייתה להפוך את המצביאים בצה"ל לכאלה שעוסקים בעניינים מדיניים, וככאלה הם לא צריכים לשאוף בהכרח להכרעה וניצחון. לדבר הזה אין שום קשר למקצוע הצבאי ולאחריות המקצועית של אנשי הצבא ובכל זאת הדבר הפך לנחלת רבים מאוד בצה"ל. הדבר הזה עשה נזק".
כאמור, לאחר פירוקו של המלת"מ הוקם מכון דדו שעד היום שהה תחת אגף המבצעים, "כרגע הכוונה היא להחזיר אותו למקום המקורי שבו הוא היה, כלומר תחת אחריות מפקד המכללות, האחראי להכשרת הקצונה הבכירה בצה"ל".
החוקר עמו אנחנו משוחחים מציין את הביקורת שהוטחה אחרי מלחמת לבנון השנייה במכון, כמו גם ביקורת של האלוף עמידרור בכהנו כמפקד המכללות ואחרים ש"העבירו עליו ועל שמעון נווה ותפיסותיו ביקורת גדולה". במכון דדו המשיך השימוש בשמעון נווה שהמשיך להעביר את התכנים שלו לבכירי הצבא. "בשנתיים שלוש האחרונות זה כבר לא קורה, אבל לפני כן זה היה בהחלט. מדובר כאן בהשפעת רעיונות מתמשכת לאורך זמן, גם אם אדם מסוים הורחק".
עם השינוי אותו מוביל כעת הרמטכ"ל, להחזרת המכון לאחריות מפקד המכללות, תהיה מעל המכון עין מקצועית בוחנת, וזאת מתוך ראיית החינוך הצבאי הבסיסי של מטרות הצבא. החוקר עמו אנו משוחחים מדגיש כי ניתן וטוב לפתח רעיונות חדשים ותפיסות לחימה חדשות, אך הדבר צריך להתבצע תחת פיקוח ואיזון נדרשים הנבחנים על פי מדדים של צרכי הצבא הממוקד במטרותיו וייעודו, היינו הניצחון בשדה הקרב.