התחושה היא שאנחנו בעיצומו של קמפיין ממוקד לגיוס נשים ליחידות קרביות. ראיונות של לוחמות, סרטים מושקעים, דיונים פומביים, עידוד לוחמות להציג את עצמן כנפגעות ונעלבות, האדרת פועלן הצבאי של לוחמות בשבעה באוקטובר, מתקפות והכפשות כלפי מתנגדי הגיוס הקרבי לבנות הם רק חלק מהקמפיין.
בראיון לערוץ 7 מתייחסת עורכת הדין צפנת נורדמן, מנכ"לית פורום חירות וכבוד האדם, לנתונים המוסתרים מהמועמדות לשירות.
מדובר ב"מחול שדים גדול", אומרת נורדמן המייצגת את הפורום בבג"ץ מול עותרים הדורשים לפתוח לשירות בנות את כלל יחידות העילית של צה"ל. העתירות מתנהלות מזה כשש שנים, כאשר בתקופה זו פותח הצבא פיילוטים ניסויים על מנת לבחון את המשך שילוב הלוחמות בשורותיו.
עד כה נפתחו להתמודדותן של מלש"ביות סיירת מטכ"ל, 669, יהלום ובקרוב יחזירו את הפיילוט במחלקת הניוד של צה"ל ויש המדברים על פיילוט נוסף בשריון המתמרן. לדבריה כל הפיילוטים נחלו כישלון, "חלקם כישלון חרוץ ומאוד בולט לעין", היא אומרת ומציינת כי ב-669 ובסיירת מטכ"ל לא הייתה אף מועמדת שצלחה את המיונים, ועם זאת הוחלט להקפיץ מועמדת שלא עברה שלבים מסוימים בהליכי המיון או שהרידו עבורה את רף הריצה כדי שתתקבל ל-669 ולאחר שעברה רף מסוים נשלפה מהיחידה לסיירת מטכ"ל. "יש כאן מוטיבציה אדירה של הצבא ליצר מצג של הצלחה ומכאן הכותרות על אישה ראשונה בסיירת מטכ"ל, למרות שזה לא אמיתי".
נורדמן מוסיפה ומציינת כי שופטי בית המשפט הבינו שמדובר בעמידה של הבנות באותו רף של הבנים, אך "זה לא המצב". הצבא מצידו לא מסכם ומודיע על הכשלונות אלא על פתיחת עוד ועוד מחזורי ניסוי.
במסגרת הליכי חופש המידע ביקש הפורום של נורדמן בעתירה הראשונה לקבל את המידע והנתונים העולים מהפיילוטים הראשונים שבוצעו על מנת לדעת את נתוני הפציעות וחומרתם בהשוואה לאלה של הבנים. "אלה נתונים בסיסיים שצריכים להיות בפני הציבור, ובוודאי בפני המלש"ביות ששוקלות את ההשתתפות שלהן, ניגשות לפיילוטים שמסתיימים בלא כלום וצריך לדעת את המחיר שהן משלמות בדרך".
נורדמן מזכירה בדבריה את הפיילוט הקל ביותר, זה של יחידת הניוד, שעל אף היותו הקל מכולם הופסק על ידי הרמטכ"ל זמיר כשקבע שהבנות לא הגיעו לרמת הכשירות הנדרשת וקבע שנצפו פציעות רבות של הבנות ביחס לבנים ושקיים חשש שמא ככל שהקושי יעלה הפציעות ילכו ויחמירו. "את זה לא אנחנו אומרים אלא הרמטכ"ל זמיר עצמו שעוצר את הפיילוט", היא מדגישה ומוסיפה כי למרות כל זאת בחודש מאי האחרון החלו דיבורים על פתיחת הפיילוט מחדש למרות שמטבע הדברים דבר לא השתנה מאז בפיזיולוגיה הנשית. זאת במקום שהצבא יודה בכישלון הפיילוט, "למרות שזה לא אומר דבר רע על הנשים עצמן".
"אחרי דרך חתחתים של עיכובים בחוק כולל הפרת פסק דין שקבע שהצבא צריך להשיב עד מועד מסויים, הצבא הסכים לתת אמירה שידוע שבנות נפצעות יותר מבנים וזה נצפה בפיילוטים. זהו. בלי פילוח, נתונים, השוואות, אחוזים ומשמעויות שיאפשרו לציבור להתבונן בדברים ולמלש"ביות לקחת בחשבון ולהכיר את הסיכון".
העתירה השנייה מבקשת מהצבא לחשוף את אותם נתונים המדוייקים שהוא מסתיר כדי להבין את הסיכון שהצמבא משית על בנות שרוצות לתרום, וכל זאת רק כדי להציג מצג שבו ניתן לשלב נשים ביחידות הקרביות ביותר, "שזו פיקציה מוחלטת".
על דבריה אלה אנחנו שואלים את עו"ד נורדמן אם לא נכון היה שמערכת המשפט תציב מועד מוגדר וקרוב לתשובת הצבא, על מנת שלא עוד ועוד בנות תיפצענה בעוד ועוד פיילוטים, ואם לא נכון היה להבהיר לצבא שלא יהיו עוד פיילוטים עד שהנתונים המלאים יוגשו בפני בית המשפט והציבור. לדבריה אכן אמירה שכזו אמורה הייתה להיאמר בשלב כלשהו. "הכאב הגדול הוא שבנות משלמות בגופן ובבריאותן כדי לקדם תפיסת עולם, כדי שהצבא יוכל להציג מצג של שוויון פורמאלי".
הפורום אכן דרש את עצירת הפיילוטים על רקע קביעתו של הצוות המקצועי שהקים בשעתו הרמטכ"ל דאז כוכבי קבע שאין היתכנות לשילוב שכזה ללא פציעות רבות של נשים ולא ניתן לשלב נשים ביחידות מיוחדות ולא ביחידות חי"ר מתמרנות. בצוות זה נכללו כל גורמי המקצוע הרלוונטיים, כולל אנשי רפואה והיועל"מ. ההמלצות של הצוות הושכלו לפח, כלשונה של נורדמן, ולמרות מה שנאמר בהן פתח הרמטכ"ל פיילוטים שכאלה, "כשעל הכף בריאותן של נשים".
בדיון שהתקיים על כך שאלו השופטים את נורדמן מה הנתונים שמוכיחים את טענותיה, והיא מנגד הבהירה שהנתונים אינם בידיה כי הצבא מסתיר אותם, אך דבריו של הצוות המקצועי ידועה כמו גם עמדתו של מי שבעבר היה הפיזיולוג הראשי בצה"ל. "אין מחלוקת בין המומחים. לכן, או שהרף הונמך ללא הכר כדי להימנע מפציעות, או שהסטנדרטים היו זהים ויש הרבה פציעות שאנחנו לא יודעים עליהם". בסופו של הדיון קבעו השופטים שהצבא צריך להציג נתונים אך חזקה עליו שהוא שומר על הבנות.
לשאלתנו אודות צבאות אחרים, שאולי בהם הנתונים גלויים יותר, מספרת עו"ד נורדמן כי הצוות המקצועי שהקים כוכבי בחן את הדברים וגילה פציעות רבות, נשירה גבוהה ומעט מאוד נשים שבסופו של דבר משתלבות בתפקידים הקריביים ביותר. עוד היא מזכירה את דבריו של שר ההגנה של ארה"ב שהחליט להקים צוות לבחינת תפקידי נשים ביחידות החי"ר.
"הצוות אומר שלא ניתן ללמוד מהניסיון האמריקאי שפתח את היחידות ללא תנאי סף, כי שם מקבלים נשים בוגרות שבוחרות בזה, אבל כאן מדובר בבנות צעירות בגיל 18 שהאחריות עליהן מוגברת, ולכן לא ניתן לפתוח את כל התפקידים בלי להתחשב בסיכון".
נורדמן מדגישה כי בהחלט יתכנו תפקידים צבאיים המותאמים לבנות וכאלה שתפקודן של הבנות טוב יותר מזה של הבנים, כעת הדיון מתמקד במקצועות הקרביים העצימים ביותר. "מדובר בעומס אוביקטיבי שהתפקיד דורש", היא אומרת. "המחלוקת היא על עצימת העיניים מהמציאות הפיזיולוגית טבעית כאילו יש משהו מעליב באמירה שבנות לא חזקות כמו בנים".
בדבריה מתמקדת נורדמן בהיבט המקצועי בלבד, מבלי להכניס לסוגיה את האלמנטים הדתיים ואלה הנוגעים לגיוס צעירים חרדים ותלמידי הסדר. לדבריה, "יש מגוון זוויות וכולן מובילות לאותה אמת". בהתייחס לשילוב חרדים היא מוסיפה כי מדובר ב"אינטרס לאומי, וגם אותו צריך לשקול וכך גם התאמת תנאים לבני הציונות הדתית. מאגר הכוח הגדול של צה"ל מורכב מגברים. בנות לא יכולות למלא את התפקיד הזה במאסה כמו בחטיבות החי"ר והשריון. מכיוון שגברים עושים זאת, יש לכולנו אינטרס שיבואו כמה שיותר גברים, ולכן צריך לייצר התאמות לחרדים ולציונות הדתית כדי שהבנים יבואו להגן עלינו. צבא נועד לשמור עלינו במרחב העוין הזה ולכן חשוב שיהיה כמה שיותר חזק וממוקד במשימה שהיא הגנה על החיים שלנו ולנצח את האויבים המרים שסביבנו שלא מתחשבים במצגים של שוויון פורמאלי...".