עם ד"ר אלי כרמון, מומחה לחקר הזירה האיראנית, חוקר באונבירסיטת רייכמן, חבר הקואליציה לביטחון אזורי, ביקשנו בערוץ 7 לנתח את הצפוי בזירת המו"מ האמריקאי-איראני ובזירת ההיערכות למלחמה.
ד"ר כרמון מנתח את האלטרנטיבות המונחות כעת על שולחנו של נשיא ארה"ב ומציין כי נראה שהעדפתו היא פתרון מדיני שלא יצריך התערבות צבאית, אך ללא איום צבאי רציני הסכמות מדיניות שכאלה לא יושגו.
צעדיו הצפויים כעת של טראמפ נגזרים במידה לא מבוטלת מהעבר אותו מזכיר ד"ר כרמון המציין את ההחלטתו של טראמפ לצאת מהסכם הגרעין עליו חתם ברק אובמה וזאת גם כחלק משאיפתו להתנער מכל ספיחי האסטרטגיה המדינית של אובמה, וגם בשל הלחץ שהפעיל עליו נתניהו.
עוד מזכיר ד"ר כרמון כי לבד מחיסולו של קאסם סולימאני, ראש הכוח האזורי חיצוני של איראן, ביצע טראמפ כל מהלך אמריקאי אמיתי נגד האיראנים, גם כאשר אלה פגעו במתקני הנפט הסעודיים. כעת תקוותו היא שיעלה בידו להשיג הסכם טוב באופן משמעותי מזה של אובמה, מה שיצדיק את העובדה שבחר לפרוש מאותו הסכם. ההסכם אליו חותר נשיא ארה"ב כעת הוא כזה שימנע את ההצטיידות האיראנית באורניום מועשר, יוציא את כל האורניום המועשר שכבר כעת מצוי בידי איראן, כולל 400 קילו של אורניום שלא ידוע מה עלה בגורלם ובנוסף יחול איסור גורף על מחקר העשרת אורניום בעתיד באיראן.
סוגיה נוספת שמבקש טראמפ לכלול בהסכם היא סוגיית תוקפו של ההסכם. אם ההסכם עליו חתם אובמה אמור היה לפוג ב-2030, הרי שטראמפ ירצה שתוקפו של ההסכם החדש יהיה עד 2040 או 2050.
מנגד האיראנים זוכרים לטראמם את חיסול סולימאני ואת ההצטרפות שלו למערכה הישראלית נגדם, ורואים בשני אלה הוכחה שטראמפ אינו פרטנר אמיתי לשיח ולכן יסרבו לדרישותיו המפליגות. הם רואים בתכנית הגרעין קלף מרתיע מול כל אויב, ובוודאי מול ישראל וארה"ב, ולכן אין בכוונתם לוותר על התכנית הזו שעל ערכה למדו מצפון קוריאה. שם כזכור, טראמפ איים בקדנציה הקודמת במלחמה אך לא עשה דבר וצפון קוריאה המשיכה בתכנית הגרעין שלה. האיראנים יתמידו בסרבנותם והמציאות הזו, מסביר ד"ר כרמון, מציבה את טראמפ במקום מאוד מוגבל.
לנוכח כל זאת על טראמפ להחליט על התקיפה באיראן, אם תהיה ובאילו היקפים. ד"ר כרמון מפנה את תשומת הלב לעובדה שטראמפ אינו מדבר בשבועות האחרונים על השמדת הטילים ארוכי הטווח ולא על העזרה לאוכלוסיה שמרדה במשטר. הוא מעדיף להתמקד בסוגיית הגרעין, שם יכולותיו משמעותיות יותר, ועם זאת נכון לזכור שאחרי מלחמת 12 הימים טראמפ טען שהתכנית כולה הושמדה, מה שלא היה נכון.
להערכתו של ד"ר כרמון בפני נשיא ארה"ב ניצבת רק אפשרות לפעולה אווירית ולא קרקעית. הוא לא רוצה לחזור על תסריט מלחמת בוש בעיראק לאחר שהבטיח לעמו שהוא יהיה זה שיביא שלום. גם תקיפה אווירית חורגת מהבטחה זו, אך מהלך קרקעי יהיה מורכב פי כמה. טראמפ לא ירצה להיכנס לאופרציה מסובכת פי כמה מזו שהייתה באפגניסטאן או בעיראק כאשר מולו איראן על צבאה הגדול, משמרות המהפכה והכוחות הנלווים.
משום כך צפוי המבצע להיות מוגבל במטרותיו, אומר כרמון המעריך כי פעולה זו תכלול תקיפת תשתיות הגרעין, פעולה נגד משמרות המהפכה והבסיג' ובאופן חלקי מול הטילים. הדרישה להתפרקות מהטילים ארוכי הטווח אינה קיימת עוד, מה שמגביל את המבצע, ומנגד מבין המשטר האיראני שכל חולשה תביא לאבדן השלטון, ומשום כך יהיו ערוכים ומוכנים להקריב לא מעט גם בחיי אדם וגם בתשתיות. זאת בעיקר לנוכח התחושה שכבר התמודדו בעבר עם טראמפ, הן באירוע סולימאני והם באירוע מלחת 12 הימים.
נקודת חולשה איראנית היא מתקני הנפט, אומר ד"ר כרמון ומיד מבהיר כי אם תהיה תקיפה ישראלית או איראנית במתקנים אלה התגובה האיראנית תהיה תקיפה בשדות הנפט של סעודיה, קטאר, כווית והאמיראתים, כפי שהם מאיימים זה מכבר. מהלך כזה ייצור משבר אנרגטי כלל עולמי, כזה שיפגע גם בארה"ב ואירופה, משבר שממנו מנסה נשיא ארה"ב להימנע, מה ששוב מגביל את היקפי המבצע הצבאי המתוכנן.
כרמון מזכיר בדבריו את הקשר בין איראן לסין. פגיעה באיראן תהיה גם פגיעה בסין המקבלת חלק ניכר מהנפט שלה מאיראן.
המורכבות הזו ידועה היטב לאיראנים, והיא זו שמעניקה להם את היכולת להתגרות בטראמפ על אף ההערכה שמי שעושה כך צפוי להיענש, ולהקשיח את עמדותיהם. ההערכה האיראנית היא שיעלה בידיהם לעמוד מול פרץ של מורדים איראניים ברחובות שמולם יפעלו באכזריות על מנת להבטיח את המשך שלטונם.
בתוך כל זאת מוצאת את עצמה ישראל "בדילמה רצינית", כלשונו של ד"ר כרמון. ישראל מבינה שטראמפ לא מתכוון לפעול בנחרצות נגד תשתית הטילים ארוכי הטווח המהווים עבור ישראל איום כמעט קיומי ומבחינתה יש עדיפות גבוהה לטיפול בסוגיית הטילים. "כאן יש ניגוד אינטרסים בין ישראל לארה"ב".
גם כאן נכנסת המעורבות הסינית לתמונה, שכן סין מעבירה לאיראן ציוד ואמצעים לבנייתם של הטילים ארוכי הטווח ודרושה פעילות צבאית גם לבלימת ההעברה הזו והסיוע הסיני הזה לאיראן, גם בעתיד.
להערכתו של כרמון ארה"ב לא תרצה לראות את ישראל מתערבת במלחמה על מנת שלא לפגוע בקואליציה אותה רוקם טראמפ עם מדינות ידידותיות ובהן סעודיה, קטאר, האמירויות וטורקיה הלוחצות על טראמפ שלא לצאת למבצע צבאי, ואם ייצא למבצע שכזה למרות זאת ובנוסף יכלול באירוע גם את ישראל, הוא צפוי ליצור משבר מול אותן מדינות בעלות ברית באזור. זאת כפי שהיה בפעולה הצבאית אמריקאית בעיראק בתקופת מלחמת המפרץ, כאשר בוש האב ביקש מיצחק שמיר שלא להתערב על מנת שלא לפגוע בקואליציית המדינות שהקים.
ד"ר כרמון מציין את שיתוף הפעולה ההדוק בין שיראל לארה"ב, וזה יבוא לידי ביטוי במודיעין איכותי ובידע רב שנצבר בישראל לאחר השמדת מערך ההגנה האווירית של איראן, וכך גם יתכן בתחום הלוחמה האלקטרונית ואולי גם במבצעים מיוחדים וממוקדים אך לא מעבר לכך.
בדבריו מעלה כרמון חשש מתרחיש בו לאחר מערכה חלקית שכזו המשטר האיראני יישאר על כנו, מה שיהווה בעיה של ממש עבור ישראל שתצטרך לטפל במה שנותר. הדברים אז יהיו תלויים באופן בו יראה אז נשיא ארה"ב את סיומה של המערכה. אם לתפיסתו אז הוא השלים את המלאכה, יקשה עליו להצדיק בפני קהל בוחריו תמיכה במהלכים צבאיים ישראליים. כרמון מטיל ספק באפשרות שאכן טראמפ ייתן לישראל אור ירוק לפעולה מעין זו, ובמידה וישראל תבחר לצאת למבצע ללא אישורו, ספק אם יהיו לה האמצעים והאמל"ח הנדרש למבצע שכזה. "אנחנו בתקופה מסובכת", מסכם כרמון.