הרב איתן איזמן, מייסד רשת נועם צביה ומבכירי רבני הציונות הדתית, התארח בפודקאסט של ערוץ 7 לשיחה על הסוגיות הבוערות בציבוריות הישראלית בכלל - ובציונות הדתית בפרט.
בתחילה התייחס לביקורת המופנית כלפי ישיבות ההסדר סביב “שוויון בגיוס". "ברוך השם כולם יודעים את העוצמות הגדולות שיש בציבור הדתי הלאומי. כולם משתתפים, כולם נושאים בעול, כולם לוקחים את האלונקה על הכתפיים שלהם, כולם חיילים טובים מאוד של עם ישראל. לא משנה אם הסדיר הוא עוד חודש או פחות חודש, הם ממשיכים את המילואים עד גיל 50 ויותר. אין שום תלונה אמיתית שהציבור לא נושא בעול, הציבור נלחם ואנחנו שותפים גדולים גם בשכול".
בהמשך נשאל הרב איזמן על עמדתו לגבי גיוס חרדים ומהי הדרך הנכונה לגשת לנושא המעסיק את השיח הציבורי. הוא חילק את הדיון לשני מרכיבים - הלכתי ופרקטי. “יש שני צדדים לסוגיה. סוגיה הלכתית טהורה, שאיתה יש לנו ויכוח גדול מאוד. מבחינתנו, כולם חייבים לשרת בצבא, אין פטור. יכולה להיות דחייה כפי שרבינו הרב צבי יהודה היה רגיל להגיד".
את העמדה ההלכתית נימק בהגדרת המלחמה כמצווה כללית. “אין ספק שמבחינה הלכתית עזרת ישראל מיד צר וכיבוש ארץ ישראל אלו מצוות שאף אדם לא פטור מהם".
במישור המעשי אמר כי גם אם תהיה הסכמה עקרונית - אי אפשר לגייס את כולם מיד. “קשה לקחת את כולם מחר ולגייס אותם. גם אם היו מסכימים, לא היינו יכולים לעשות את זה. לכן, צריך קודם כל לבקש ולדרוש לגייס את המאות והאלפים שלא לומדים ורק רשומים בישיבות".
הרב איזמן מתייחס למחיר החברתי שמשלמים חלק מהמתגייסים מתוך הציבור החרדי. "את זה חייבים לשנות. אחרי שישנו את השלב המיוחד הזה, יהיה דיון הלכתי מעניין על כל האנשים האחרים, איתם גם אפשר יהיה לסדר שיעשו את האימונים שלהם בבין הזמנים".
הרב איזמן נשאל גם על כלים פוליטיים וחקיקתיים בנושא גיוס חרדים. "הפוליטיקאים יודעים לעשות את זה ולדעתי חוק הגיוס כן מתקרב למטרה שלו".
לאחר מכן התייחס הרב לדון בשאלת שירות נשים, על רקע טענות באגף הליברלי בתוך הציונות הדתית. “אנחנו מחנכים את הבנות שלנו לשירות לאומי, וברוך השם בשירות הלאומי יש אלפים, והן עושות עבודת קודש שאין כדוגמתה. נכון, יש גם בנות מהציבור הדתי-לאומי שהולכות לצבא, לא לפי מה שאנחנו מחנכים אותן, אבל אי אפשר להגיד שהן לא עושות דברים חשובים. חייבים לתמוך גם בבנות האלה. גיוס בנות זו בעיה ערכית ומוסרית כי הצבא לא בנוי כרגע שבנות תשרתנה בצבא. הנושא הצניעותי עדיין צריך תיקון".
על רקע יוקר המחיה ושחיקה במקצוע ההוראה, נשאל הרב כיצד “למשוך" דור צעיר לעולם החינוך. הוא השווה זאת לאתגרים במערכות אחרות, והדגיש את הצורך להסביר את השליחות. "הציבור גדל ואנחנו צריכים לבנות מחדש את הקומה העליונה שלנו - חייבים לדאוג שמורים יבואו לעשות את העבודה המיוחדת ולהסביר את השליחות המיוחדת שלנו".
בריאיון עלתה גם סוגיית האחדות והמתח הפנימי בציבור על רקע שנת בבחירות. "המחלוקות הפכו קשות מדי, אין ספק שאנחנו צריכים להרבות באחדות שאין כדוגמתה. גם כשמתווכחים על דרכים, לא צריכים להגיע למחלוקות הנוראיות שאנחנו היינו בתוכן לפני פרוץ המלחמה האחרונה. לדאבוני זה לא שכך וממשיך אצל חלק הלאה".
כאשר נשאל על חיבורים פוליטיים והאפשרות לאחדות בין בן גביר לסמוטריץ' הבהיר שאין לו היכרות מספקת עם כלל הפרטים. “בן גביר אדם נחמד בהרבה מאוד נושאים. הציונות הדתית עושה דברים נפלאים אבל אנחנו לא רואים זאת בסקרים. בפרקטיקה, צריך לדעת לגבי החיבור: זה יביא יותר? זה יביא פחות? יכול להיות שלפעמים להתפצל יותר טוב. בסוף כולם צריכים ללכת ביחד ככוח אחיד".
הרב איזמן מתייחס גם למצב הרבנות הראשית ומערכת הכשרות, על רקע תפקידו בעבר כמנכ"ל הרבנות הראשית. “הרבנות הראשית היא אחד המפעלים הנהדרים שמרן הרב זצ"ל בנה". לצד זאת ציין כי כיום יש ביקורות ושאלות שצריכות להתברר באופן ענייני.
בהמשך נשאל הרב אייזמן על חברותו בפורום תקנה ועל הקווים המנחים בהתמודדות עם תלונות בתחום רגיש זה. "הפורום פועל לברר תלונות עד כמה שאפשר לאשורן, ולהרחיק פוגעים מן המרחב הציבורי והחינוכי".
הרב איזמן תיאר שיתוף פעולה עם פרקליטות המדינה, וציין כי לא תמיד המתלוננים מבקשים להתלונן במשטרה. "על כל תלונה שמגיעה אלינו אנחנו יודעים לדווח אליהם. הקו המנחה ברור - מי שמתלונן ומתברר שהתלונה שלו אמת - צריכים להרחיק את הפוגע מהשטח הציבורי".
משם עבר הדיון להר הבית. "דעתי ידועה - הרבנות הראשית לדורותיה בכל הדורות הקודמים הייתה לא לעלות להר הבית. הר הבית הוא מקום קדוש ואנחנו לא עולים לשם. חבל מאוד שנפרצה החומה ואנשים הרשו לעצמם לתת היתרים לעלות להר הבית".
הרב איזמן, שמשמש גם כמורה הוראה בדיני טהרה, מתייחס ליוזמות באגף הליברלי בציונות הדתית לביטול שבעה נקיים. "ברוך השם עם ישראל הולך ומתעלה בקדושה, מידי פעם יש גחמות אבל רוב עם ישראל שומר על טהרת המשפחה. הבלניות מספרות כמה נשים המתקראות חילוניות באות לטבול כיום".
בחלק אישי יותר דיבר הרב איזמן על שנתיים של מלחמה ועל נפילת נכדיו, האחים נועם וישי סלוטקי. "שכול זה אחד הדברים הנוראים. שכול זה כמו אחוזי נכות, זה לא דבר שעובר, את אחוזי הנכות - כל אחד קובע לעצמו. אף אחד לא קרא להם. הם שמעו את זעקת עם ישראל ויצאו בעצמם. רואים אותם בסרטים האחרונים של חייהם קופצים לתוך שטח של אש ונלחמים בתוך סמטאות".
הרב איזמן התייחס בהרחבה לשנות ילדותו והקשר עם רבותיו הרב צבי יהודה קוק, הרב אברהם שפירא והרב מרדכי פרום. "הרב צבי יהודה חינך אותנו להיות רבנים. כשהייתי הרב של מחולה המשכתי להגיע לשיעורים והנה הרב צבי יהודה קם, אמרתי לו: למה הרב קם? הרב מחנך אותנו! הרב ענה: אני מחנך אתכם לכבד רבנים".
הרב שיתף בכאב על בנו צבי יהודה ז"ל שנהרג בתאונה בעת שהיה בסיירת אגוז לפני שנים רבות ועל פטירת אשתו לאה לפני קרוב לשנתיים. "שכול זהו דבר קשה - כשאתה שותף עם אשה 60 שנה ובנית משפחה ענפה שהיום יש לנו נכדים ונינים גדולים - שבט שלם, לא קל להיפרד מנשים אצילות וגדולות כאלו, משאיר משקע גדול בלב. התפקיד שלנו להמשיך לגדול - הקב"ה זיכה אותי להינשא בשנית לרבנית רותי, אשה חשובה וגדולה".