לקראת סיום לימוד מסכת מגילה בשבוע הבא, במסגרת תוכנית "הסוגיה היומית" של החמ"ד, שורת משפחות לחיילים ואנשי חינוך שנפלו במלחמה משתפות בסיפורים אישיים על מרכזיות לימוד התורה בחיי יקיריהן.
הלימוד, שנעשה בהובלה משותפת עם משפחתו של עמיחי ויצן הי"ד ולזכר כלל נופלי המלחמה, כלל חיזוקים אישיים מבני המשפחות, שסיפרו על ההתמדה והאהבה לתורה - גם בתקופות של לחימה ומילואים.
רחל ויצן, אמו של עמיחי הי"ד, סיפרה כי היוזמה ריגשה את המשפחה. לדבריה, לימוד התורה היה הדבר הקרוב ביותר ללבו של בנה, וההכנה לפורים באמצעות מסכת מגילה הייתה עבורו משמעותית במיוחד.
"מכל הדברים שעושים מכוחות של עמיחי, הדבר הזה, זה הדבר שהכי משמח אותנו, כי זה ממשיך את החיים שלו פה בעולם", שיתפה ויצן. "לימוד התורה היה הדבר שהוא הכי אהב, וההכנה הזאת לפורים זה היה דבר שהוא השקיע בו ושמח בו. הוא חינך את התלמידים להגיע מוכנים לפורים, לקבל את השפע והשמחה שהחג הזה יכול לתת. הלימוד הזה של עוד טיפה ועוד טיפה שמצטרפות להרבה, היא הייתה חלק מתפיסת הלימוד שלו".
בנימין ויזל, אביו של אלקנה הי"ד, שיתף כי בנו שאף להשלים את הש"ס כולו, ולמד גם מעבר למסגרת הדף היומי. מסכת מגילה הייתה האחרונה שחסרה לו, והוא ביקש להשלים אותה במהלך שירות המילואים.
"מאחר ולא ידענו האם הוא סיים אותה, ולכן לא ידענו אם הוא סיים את הש"ס או לא, אז בשלושים שלו עשינו סיום אחרי שלמדנו בעצמנו את מסכת מגילה, וככה עשינו סיום באזכרה. מאז מסכת מגילה יש לה מקום מיוחד בליבנו", שיתף ויזל.
רחל גולדברג-רוטנברג, אלמנתו של הרב אבי גולדברג הי"ד, תיארה אדם שחי תורה מתוך אהבה, שמחה והתלהבות, ושילב לימוד מעמיק עם אכפתיות וחסד. "אבי היה איש של אהבה. אהבה גדולה לקב"ה, לעם ישראל, לתורה. הוא עמל בהשתוקקות ובשמחה גדולה. כל כך אהב את התורה, למד תורה כל הזמן, ממש כל הזמן והביא את כל רוחה, כל ההשתלשלות מהתנ"ך ודרך התורה שבעל פה וההלכה והמחשבה. וכל זה בשמחה גדולה ובהתלהבות".
היא הוסיפה: "אני חייבת להגיד שהנושא המרכזי שלו זה היה אהבה ואכפתיות לאנשים. שזאת התורה שלנו, זו תורה של חסד, תורה של שלום, תורה של אמת בלבבו ושל עשייה ומחשבה ודיבור באמונה".
נועה פליישמן, אלמנתו של ינון הי"ד, סיפרה כי בעלה סיים את הש"ס כבר בגיל 18 ולימד תורה מתוך סקרנות ומתיקות. "ינון היה תלמיד חכם מאוד גדול. הוא סיים את הש"ס בגיל 18 והוא למד מתוך הרבה סקרנות ואהבה. ינון היה מלמד, של קטנים ושל גדולים, מבוגרים וצעירים ואצל כולם הוא הצליח להאהיב את התורה, להוציא את המתיקות מהתורה, לעורר את הסקרנות שלהם. אני מאחלת לכולנו להרגיש כמו שינון הרגיש, שהתורה היא שלהם וללמוד את התורה מתוך מתיקות ואהבה לתורה".
יהודה וייס, בנו של אילון הי"ד, הדגיש את ערך ההתמדה שאפיין את אביו. "התורה הייתה חלק בלתי נפרד מהחיים של אבא, ובעיקר לימוד התורה בהתמדה. היה לו מאוד חשוב ללמוד את מה שהוא לומד בהתמדה, ולא רק בלימוד התורה. הוא היה לומד מסילת ישירים ומתמיד בלימוד במסגרת הדף היומי, מתוך הבנה שההתמדה היא זאת שעושה פלאים, מנצחת וגורמת לאדם לשנות משהו ולהיות יותר טוב".
הרב חיים שחר, מיוזמי התוכנית, אמר כי החיבור למשפחות הנופלים ממלא את התלמידים ברוח של גודל ורוממות. לדבריו, מדובר בזכות גדולה ובמיזם שמתחיל מכל תלמיד ומחנך שבוחר להוסיף בלימוד ובהתקדמות רוחנית. "השותפות של המשפחות והחיבור לנופלים היא זכות גדולה שממלאות את התלמידים ואת כולנו ברוח של גודל ורוממות. תודה רבה למשפחות היקרות על השיתוף המשמעותי והנכונות להיות חלק. אנחנו מרגישים זכות גדולה במפעל הגדול הזה שמתחיל קודם כל מכל תלמיד ותלמיד שרוצה להגביר בקדושה מהמחנכים הצדיקים שמשקיעים מזמנם וכוחם להוסיף עוד בקדש. אנחנו רוצים להודות לכל מי שלוקח חלק ומקוים שהמיזם ילך ויתגבר בכל שנה ושנה".