בזמן שהבנים שלנו מחרפים את נפשם בחזית, קופצים על רימונים, מגנים בגופם על אזרחים במיגוניות ומשלמים את המחיר היקר מכל כדי שהמדינה הזו תמשיך להתקיים יש מי שיושב במזגנים בארצות הברית, לוגם לאטה, ויורק להם בפרצוף. ועוד דורש לקבל על זה פרס בכותל המערבי.
מה מסתתר מתחת למכבסת מילים של "פלורליזם" ו"הכלה".
במאי 2021, כשישראל בערה במהלך מבצע "שומר החומות", כשמיליוני ישראלים, ילדים וקשישים, ישבו לילות כימים במקלטים תחת מטחי טילים של חמאס - פרסמו למעלה מ-90 תלמידי רבנות של התנועה הרפורמית מכתב פומבי. דור העתיד של ההנהגה שלהם. מה הם כתבו שם? האם הם גינו את הטרור? האם הם שלחו חיזוק לאחיהם המותקפים? ממש לא. הם האשימו את מדינת ישראל ב"אפרטהייד", קראו לעצור את הסיוע הצבאי לצה"ל, ובכו דמעות תנין על הסבל בעזה.
זו לא מעידה חד פעמית. זו תנועה שחלקים נרחבים מתוכה מעניקים היום רוח גבית, מימון ולגיטימציה לארגוני שמאל רדיקליים בקמפוסים בארה"ב. ארגונים שמקדמים BDS, שקוראים להחרים תוצרת ישראלית, ושרודפים סטודנטים יהודים שמעזים לתמוך בציונות. מבחינתם, היהדות היא אוניברסלית, גלובלית, כזו שמחבקת את כולם - חוץ מאת היהודי הישראלי שנלחם על חייו.
הבוז הזה לכל מה שקשור ללאומיות שלנו מגיע מהחלונות הגבוהים ביותר. תקשיבו למה שקורה בטקס הסמכת ה"רבנים" שלהם (ההיברו יוניון קולג'). הנואם המרכזי שעולה לבמה, לקול מחיאות כפיים, לא מדבר על נצח ישראל. להפך. הוא עומד שם ומטנף על צה"ל. הוא מתאר את הנוכחות שלנו כאן כ"חומות שעשויות מגופות של חיילים צעירים". הבנתם? אותם גיבורים בני 19 שעומדים בקו האש כדי למנוע את הטבח הבא, הם עבורו רק כלי שרת של כיבוש שמגן על "גטו של קנאים".
ויותר מזה - הוא מסביר לפרחי הכהונה שלהם שאין שום בעיה, ואפילו רצוי, שהעם היהודי ייעלם ויתבולל. הוא קורא להם לפרק את ה"חומות" של היהדות, מטיף שנישואי תערובת הם הדרך הנכונה, ומצהיר שאם היהדות תיעלם מהעולם לטובת איזה "שבט גלובלי" נאור - זה לגמרי בסדר. במשך אלפיים שנה יהודים מסרו את נפשם כדי לא להתבולל, כדי לשמור על המורשת ועל הזהות הייחודית שלנו, והיום, על הבמה המרכזית שלהם, הם חוגגים את מחיקת העם היהודי.
והנה האבסורד המספרי שפשוט זועק לשמיים:
מתוך כ-12,000 בתי כנסת בישראל, התנועה הרפורמית מחזיקה בקושי 50 קהילות. זה פחות מחצי אחוז. קבוצה זניחה שבקושי קיימת בשטח הישראלי. זה בדיוק כמו שאדם אחד, בתוך קהילה של 300 מתפללים, יקום בחוצפתו וידרוש להפקיע לעצמו ולחבריו מחו"ל רבע מבית הכנסת. לא סתם להפקיע - אלא להביא לשם רמקולים, לשנות את סידור התפילה, ולערוך טקסים שרומסים את המסורת של 299 המתפללים האחרים. בכל מקום נורמלי בעולם היו מראים לו את הדלת.
אבל אז מגיע בג"ץ.
אמש, בהחלטה שמוכיחה שוב עד כמה שופטי בג"ץ מנותקים מהזהות היהודית, סליחה הם לא מנותקים. הם ממש פועלים נגד.
נגד המסורת, נגד היהדות ומול הרוב הציבור הישראלי, הם החליטו להעניק לתנועה הזו את הניצחון. בשם אותן מילים ריקות של "שוויון", בית המשפט העליון כופה על מדינת ישראל להעניק הקצאה רשמית ושטח בכותל המערבי - הלב הפועם של העם היהודי - לאותם אנשים שבזים לנו מרחוק.
הם לא באים לכותל כדי להתפלל. הכותל לא באמת מעניין את מי שחולם להפוך לאזרח העולם הגדול ורואה בלאומיות שלנו פשע. הם באים לכותל ככלי ניגוח. הם רוצים דריסת רגל במקום הכי קדוש לנו כדי לקבל הכרה פוליטית, כדי לתקוע אצבע בעין של היהדות המסורתית, וכדי לקעקע את הזהות היהודית של המדינה מבפנים.
הגיע הזמן שאנחנו, הרוב השפוי בישראל, נפסיק להתנצל ונפסיק להרכין ראש בפני המניפולטורים הללו.
הכותל המערבי הוא לא נדל"ן לחלוקה ולא פלסטלינה שאפשר למעוך לפי גחמות פוליטיות של בג"ץ. הוא שייך לעם שגאה ביהדותו, ששומר על המורשת שלו, ושאוהב את חייליו. מי שחולם על עולם ללא עם יהודי - שלא יחפש לעצמו נחלה בכותל שלנו.